שפת אמת/חנוכה/תרלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת חנוכה תרלט

תרל"ט

ב"ה

חנוכה חנו כה. כי עיקר הנס הי' במלחמה שגברו על מלכות יון הרשעה. אכן חכמים רצו להראות כי עיקר השמחה מגאולת מלכות בשר ודם כדי שנוכל אח"כ להיכנס בכלל עבדי ה' כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון. וע"י שבני ישראל שבאותו דור הי' חביב עליהם כבוד מלכותו ית' והי' זאת עיקר שמחתם. לכן קבעו שם חנוכה. ואיתא לא הי' להדליק רק יום אחד והדליקו בו שמונה ימים. ואין הפי' בזמן דוקא. רק שמונה הוא כל השלימות. ובנ"י ע"י גזירת יון הרשעה נחלש אצלם כח הקדושה ורק נקודה אחת נשאר בהם. ולכן אחר יגיעות מלחמות הגדולות עם מלכות יון. לא הי' כח לבני ישראל לעמוד על השלימות ועזר להם הבורא ית' בדרך נס שנתברך זאת הנקודה ובאו ברגע אחת לכל השלימות. וע"ז קראו שם חנוכה שזכו לבוא מיד אל המנוחה כי השלימות נקרא מנוחה שזוכין לבוא להשורש כמ"ש במ"א. ובאמת כל זה להראות כי לולא כח ההסתר מסט"א ורשעים המסתירין כח הקדושה. היו בנ"י מוכנים לעלות במעלה עליונה להתדבק בשורש עליון. אך החושך יכסה ארץ. ולכן מיד כשגברו ואיבדו מלכות יון. ברגע אחת נתברכו ונדבקו בשורש העליון. והוא נחמה גם לדורותינו עתה בראותינו שפלותינו בכל דור יורדין מטה מטה. עכ"ז תקותינו רבה בהשי"ת אשר בבוא עת הגאולה במהרה בימינו אמן. ברגע אחת נוכל לבוא אל השלימות בעזהשי"ת:

הנרות הללו קודש הם. ובגמרא איתא וכי נר קדושה יש בו. נראה כי עכשיו שאסרו להשתמש לאורה ובנ"י מקצין הנרות לשמו ית' חל עליו הקדושה כי באמת בכל מצוה יש קדושה רק שהוא מוסתר וכפי אמונת האדם ומבדיל הגשמיות מן המצוה. מתעורר הקדושה כנ"ל. [וזה יש לכוין בלשון המדרש תנחומא ופסיקתא דחנוכה אסור להשתמש כו' לא יאמר אדם איני מקיים מצות זקנים כו' גוזרין עלי ואני מקיים כו' ע"ש פ' נשא. והיינו שע"י שנהגו להקצותו למצותו נעשה באמת קודש כנ"ל]:

הרואה נר חנוכה צריך לברך. כי נשאר הארת הנסים בהנרות. ואור זה הרויחו בנ"י אחר חשכות של מלכות יון הרשעה כמ"ש ויתרון האור מן החושך כו' מכלל שע"י החושך יש יתרון אור אח"כ כשנגאלין ממנו וכמ"ש בכל עצב יהי' מותר. וזה הרמז ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים כמ"ש אל תסתכל בקנקן כו' שהקנקן הוא רק כלי ולבוש להפנימיות ובאמת כתיב מלכותך מלכות כל עולמים. רק שנסתר בעולם הזה. וע"י הנסים לפרקים. מתברר כי הכל מכח מלכותו ית' ויש אח"כ יתרון מן ההסתר שמקודם וכל אלה ההארות שנמצא מעורב בבחי' הד' מלכיות נוטלין בני ישראל ע"י הגלות כשנגאלין ממנו. והנה בודאי כמו שיש בכלל כך יש בכל איש ישראל בפרט שאין יכול לקבל עליו מלכות שמים עד שצריך לעבור באלה הד' מלכיות שהם מיני שעבודים שצריך לגבור נגדם להוציא נפשו לחירות שלא להיות ברשות לבו לכל אלה הדברים אח"כ זוכה לקבלת מלכות שמים. לכן צריכין בחנוכה לחדש עול מלכותו ית' ובנקל יותר לבוא לטהרה כמ"ש רבים ביד מעטים שבנקודה מועטת יכולין עכשיו לגבור נגדם כנ"ל:

ענין קריאת פ' הנשיאים בחנוכה. דכתיב שבטי יה עדות לישראל. פי' שהשבטים הם ראשונים המקבלים שפע קדושה ממלכות שמים דרך המיוחד לבנ"י כמ"ש שהם במקום י"ב גבולי אלכסון כמ"ש שנים עשר בקר והים עליהם מלמעלה כו'. וע' בזוה"ק פרשת ויחי ע"פ שנים עשר וזאת אשר דיבר להם כו' איש אשר כברכתו כו'. והם דביקים בשורש האחדות. והשורש אשר עליהם ועמהם גי' אחד. ולכן הביאו הנשיאים מיד בראשית השראת השכינה בישראל את קרבנם לחנוכת המזבח כי הבינו ועמדו א"ע במקום הראוי להם כי הם נשיאי מטות ישראל העומדים בראשית כח בני ישראל ונתקבל אז קרבנם בחיבה לפני הבורא ית' וכתיב טוב אחרית דבר מראשיתו לכן זה כח הראשית משבטי יה לעולם נשאר. ובכל עת שיש קצת גאולה נתעורר כח הראשית הנ"ל כי השורש לעולם לא ימוט וזה עדות לישראל. והנה כתיב ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד כו' לד' ראשים פי' במדרש נגד ד' מלכיות חדקל נגד יון חד וקל בגזירותיהם על ישראל כו' כי כולם יש בהם קצת חיות ממלכותו ית' אבל הוא בפירוד. ובנ"י בשורש האחדות הנ"ל להשקות את הגן. וכתיב לעבדה ולשמרה ע"י המצות כו'. לכן כתיב כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שיש לכל ד' מלכיות ג"כ נחלים הד' ראשים הנ"ל. אבל כל הנחלים הולכים אל הים. וכיון שבנ"י דבוקין בשורש. יורשין לבסוף אחר כל גאולה מד' גליות נחלה שלהם כמ"ש כי אתה תנחל בכל הגוים:

ואיתא בטור ה' ר"ח כי הי' מוכן להיות י"ב חדשים יו"ט כמו הרגלים בחי' ג' אבות כן נגד השבטים רק ע"י חטא העגל נתבטל ע"ש. פי' כי כח האבות למעלה מהטבע. אבל הארת הרגלים שהיה מוכן נגד השבטים הי' תוך הטבע לכן תלוי בחטא בנ"י. וכתב המהר"ל בנר מצוה כי מה שאמרו מלכי יון כתבו על קרן השור כו' הוא הזכרת חטא העגל ע"ש. וכתיב ביום פקדי ופקדתי שנשאר לדורות זה החטא. ובכל עת גאולה נתקן קצת מזה החטא. וזה יש לרמוז עד שתכלה רגל מן השוק עפ"י מ"ש במדרש ראיתי את עני עמי וכו' שומטין רגל ממרכבה ע"ש. וצריכין להדליק נר חנוכה עד שתכלה אותו רגל מן השוק פי' בזמן משיח שיכלה כל חטא הנ"ל. כי הוא נס האחרון וצריכין בכח זה הנס לתקן הכל עד שיהי' גאולה אחרונה כנ"ל. וגם יו"ט של חנוכה הוא מעין יו"ט שהי' מוכן להיות בזכות השבטים שהוא יו"ט של חול תוך הטבע כנ"ל. גם שם חנוכה עפ"י הנ"ל כיון שנגאלו מיון וזכו בנחלתם לקרבם אל הקדושה ונתחנך דרך חדש להמשיך שם הארת הקדושה לכן נקרא חנוכה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.