שלמי נדרים/נדרים/פ/א
שלמי נדרים 
נדרים פ א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א רש"ש שלמי נדרים |
ד' פ' בר"ן ד"ה ור' יוסי סבר כו' וכיון שכן מאי קא מקשה בריש סוגיין למה לה ההפרה לא תרחץ ולא לתסר פירות עולם עלה דהא לרבנן מיפר אע"פ שלא חל הנדר כו' עכ"ל. משמע שמפרש דקו' הגמ' הוא דלא מצי מיפר כיון שלא חל עדיין הנדר וכן כתב לעיל המפרש סוף דף הקודם ד"ה וקא מהדר כו' שכתב דכיון דלא אמרה קונם פירות עלי סתם אלא תלי' נדרה בהנאת רחיצה אמאי מצי מיפר כו' וקשה לי אמאי לא פירשו כפשוטו כפי הוראת הלשון דלמה לה הפרה אמאי צריכה כלל להפרה כיון דל"ל צער ממניעת רחיצה ואין לומר דאף דלית לה עינוי נפש ממניעת רחיצה מ"מ הוי דברים שבינו לבינה שלא תתגנה על בעלה וכן משמע לכאורה דהא מה דס"ד השתא דרחיצה לא הוי ע"נ כל הוכחת המקשן הוה דאם איתא דרחיצה הוי ע"נ אמאי לא תני כגון שנדרה ברחיצה עצמה כמ"ש הר"ן בריש הסוגי' אבל שלא תהא רחיצה אפי' דברים שבינו לבינה ליכא שום הוכחה דשפיר יש לומר דדברים שבינו לבינה הוי ומתניתין נדרי ע"נ בא להשמיענו ולהכי לא קתני כגון שנדרה ברחיצה עצמה אלא שהתנאי הי' ברחיצה דהוי דברים שבל"ב והנדר הוי בפירות דהוי ע"נ אבל לפ"ז לא יתכן מה שתירץ הר"ן שכתב וי"ל דאין ה"נ כו' ה"מ היכי שאי אפשר להנצל אפי' כי מזדהרה בתנאה מעינוי נפש או מדברים שבינו לבינה כו' אבל היכי שתלתה נדרה בדבר שאינו לא מע"נ ולא מדברים שבל"ב והוא דבר שאפשר לעמוד בו כרחיצה דקס"ד בריש סוגיין דלית בה עינוי נפש [והשמיט הר"ן לסיים ולית בי' דברים שבינו לבינה] וע"כ אף דקיצר הר"ן ולא סיים ולית בי' ג"כ משום דברים שבל"ב. ע"כ סמך על המבין שכן כוונתו דאל"כ כיון שא"א לה להנצל אפי' כי מזדהרה בתנאה משום דברים שבינו לבינה חל הנדר מקרי ומצי למיפר וכן ראיתי בשיטה מקובצת שכתב דמעיקרא דמוקמינן דתנאה בלחוד ברחיצה דלמא ליכא ברחיצה לא משום ע"נ ולא משום דברים שבינו לבינה ולפ"ז קושית הר"ן מעיקרא דהא לרבנן מיפר אע"פ שלא חל הנדר וא"כ מאי פריך הגמ' למה לה הפרה הא לרבנן מצי מיפר אע"פ שלא חל הנדר ומשמע דמפרש דקו' הגמ' איך מצי להפר לא יתכן. דלכאורה מי הכריחו לזה אמאי לא נפרש כפשוטו נהי דאם רוצה להפר יכול להפר אף שעדיין לא חל הנדר מ"מ למה לה הפרה כלומר מדוע צריכה כלל להפרתו כיון שאין לה שום דוחק מזה לא ע"נ ולא דברים שבינו לבינה. ומצאתי אח"כ בחידושי נדרים להרב המאירי ז"ל נקרא בשם ספר בית הבחירה שכתב וז"ל או שמא אף בתחלה היו מודים שיכול הוא להפר אלא ששאלו מה צורך לו להפר ואחרי שאין צורך להפר משנתינו לאו לאשמועינן דבר שאין צריך לו קא אתי' עכ"ל ולפ"ז דברי הר"ן בכאן אין מובנים לפענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |