שלמי נדרים/נדרים/עט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמי נדרים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png עט TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ע"ב בהר"ן ד"ה אילימא דאמרה קונם פירות עלי אם כו' באמצע הדבור ואיכא למידק דהא אמר רב יהודה לעיל כו' דבתנאה לא מיזדהר וה"נ אית לן למיחש דלמא רחצה ותתסר מהשתא בפירי עכ"ל לפי מ"ש הט"ז בסי' ר"כ ס"ק י"ט לחלק בין היכי שאם תעבור על התנאי תהי' אסורה מהיום ההוא והלאה תזדהר בתנאה ובין היכי שאם תעבור על התנאי לא תהיה אסורה להבא רק במה שעשתה למפרע בשביל זה לא יעלה מורא על ראשה דמה שעבר עבר עיי"ש. וע"פ דבריו אלה יתורץ קושית הר"ן בכאן דלא דמי להא דלעיל דשם בקונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודא אל יישן היום שמא יישן למחר דבתנאה לא מיזדהר משום דאם יעבור על התנאי לא יהיה אסור משם ולהבא רק למפרע עביד איסור ואין חושש כ"כ דמה שעבר עבר אבל כאן בסוגיין דאמרה קונם פירות עלי לעולם אם ארחץ דלא אסרה עלי' הפירות שתאכל מהשתא לבד אלא גם מה שתאכל להבא. ובכה"ג מיזדהר איניש בתנאה וכבר עמד ע"ז חכם א' הובא בתשובת חתם סופר חי"ד סי' רכ"ד עיי"ש ובס' יד שאול הנ"ל העיר גם כן להקשות על חילוקו של הט"ז מהא דפרכינן לעיל (דף טו) על רב יהודה מהא דתנן קונם שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג הלכה אסורה לא הלכה לא וקשיא לרב יהודה דאמר בתנאה לא מיזדהר אפי' לא הלכה תהי' אסורה בהנאתו דלמא תלך ומאי קושיא הא התם אם תלך תהי' אסורה להבא אחר ההליכה עד החג ובכה"ג מודה ר"י דתזדהר בתנאה משא"כ בתנאי דשינה דאם תעבור על התנאי לא תהי' אסורה להבא רק במה שעברה למפרע ומה שעבר עבר וכתב לתרץ דעיקר כוונת הט"ז הוא רק אם האיסור יומשך זמן רב כגון בגיטין תהי' באיסור כל ימי' אבל היכי דהאיסור לא יומשך זמן רב אינה חוששת כ"כ וכה"ג כתבו התוס' בגיטין (דף ל"ה:) עיי"ש ולפ"ז דברי הר"ן שלפנינו אינם סתירה לחילוקו של הט"ז כפי שהקשה החכם בתשו' חתם סופר הנ"ל דהר"ן מקשה שפיר: מאי פריך הגמ' לא תרחץ ולא ליתסר פירות עלה הא יש לומר דהכי קאמרה קונם פירות עולם עלי על זמן קצר איזה ימי' אחדים דבכה"ג חיישינן שתעבור על תנאה כיון דלא תהי' באיסור כל ימי' ואין לומר דעל זמן קצר לא מיקרי עינוי נפש דליתא דגם על זמן קצר מיקרי עינוי נפש וז"ל הרמב"ם בפ"ב מהל' נדרים הלכה ד' אחד עינוי גדול ואחד עינוי קטן ואחד עינוי שהוא לזמן מרובה ואחד שהוא לפי שעה הכל מיפר הבעל. ובמשל"מ הביא ראי' לזה מנזיר (דף כח.) דאפי' לא אתסרה ביין אלא שעה פורתא הוי עינוי ומיפר לה הבעל כו' עכ"ל להכי הוכרח הר"ן לתרץ הקושי' באופן אחר:

שם לאו קושי' היא דאי אמרה בהדי' קונם פירות עלי מהיום אם ארחץ הכי נמי כו' לכאורה קשה אמאי לא אוקי הגמ' באמת דמתניתין איירי בכה"ג דאמרה קונם פירות עלי מהיום אם ארחץ ולהכי אסורה ליהנות ממנה דלמא תרחץ דלא תזדהר בתנאה ותהי' אסורה למפרע דהא במתניתין לא מבואר לשון הנדר מה שאמרה רק התנאי ואולי יש לומר דאכתי תקשי מתניתין אליבא דרב נחמן דס"ל לעיל (דף טו:) דגם בתנאה מזדהיר אינש אמנם לפ"ז קושיית הר"ן מעיקרא ל"ק דהגמ' פריך הכא אליבא דר"נ ואפשר דלא ניחא לי' להר"ן לפרש דקושית הגמ' יהי' רק אליבא דחד מדלא קאמר הניחא לרב יהודא אלא אליבא דר"נ קשי'. ויש לומר עוד משום דבסוף הסוגי' דף פ' תחלת ע"ב איירי בה רב יהודא דמתרץ המשנה בהא דאם לא ארחץ:

עוד שם בא"ד לאו קושי' היא כו' אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא לאחר שתעבור על תנאה עכ"ל ובשבועות פ"ג ביאר שם הר"ן ביותר וז"ל דכל מי שתולה דבר באם אין משמעותו שיחול הדבר אלא לאחר שיתקיים התנאי והביא ראי' מהא דתנן בגיטין (דף ע"ט) ה"ז גיטך אם לא באתי עד י"ב חודש ומת בתוך י"ב חודש אינו גט משום דהוי גט לאחר מיתה ואם נאמר דחל למפרע ה"ל כמעכשיו אם מתי דיהיה גט. ובס' בית מאיר באה"ע סי' קמ"ה נשאר בצ"ע והא דאמרינן במס' שבועות (דף כח:) שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו אכלי' לאיסורי והדר אכלי' לתנאי' פלוגתא דר"י ור"ל אם התראת ספק הוי התראה וקשה הא נשבע לא אוכל זו אם אוכל זו נמצא דאין נאסר בהאיסור עד דאכל להתנאי ומשעה זו דוקא וכיון שאכלו מקודם הא אף כי אוכל התנאי בתר הכי לא עבר למפרע כו' ע"ש ופלא גדול על גאון כמותו אשר נעלם ממנו כשעה חדא אשר הר"ן שם בשבועות נתעורר מגמ' הנ"ל וחילק בטוב טעם ודעת דדוקא בדבר הנמשך קודם התנאי ואחר התנאי כגון ההיא דנדרים דאמרינן דלא כוונה לאסור אלא פירות שתאכל לאחר שתרחץ לפי שאפי' הי' דעתה שתהא מותרת בפירות קודם רחיצה מ"מ עדיין יש מקום לנדרה לחול שתהא אסורה בפירות לאחר שתרחץ אבל זה שלא נשבע אלא על דבר אחד אם תאמר שלא נאסר אלא לאחר שיתקיים תנאו נמצא אפשר שיתקיים תנאו ולא יחול נדרו כלל דהיינו אם נאכל האיסור ראשון הלכך אמדינן לי' לדעתו ששבועתו היתה שכ"ז שיתקיים תנאו אפי' בסוף יחול נדרו וגבי גט מפני שכל שמגרש בקושי מגרש אמדינן לי' לדעתו דלא רצה שיחול הגט עד שיתקיים התנאי עכ"ל הזהב:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף