שבות יעקב/ב/קלז
|
< הקודם · הבא > |
מאחד מתלמידים
לבאר לו לפי פי' רש"י בקידושין דף ע"ד ע"א ודף ע"ח ע"ב שפרש"י להדיא דרבנן דקאמר אינו נאמן אבן גרושה ובן חלוצה פליגו שהוא לכאורה נגד סוגיא דש"ס דב"ב דף קכ"ז ע"א וע"ב עכ"ל:
הנה סתמת דבריך מאוד אבל אחר העיון ראיתי דברים תמוהין דלפי פרש"י איך יתיישב לשון הסוגיא דב"ב כיון דרבנן לא פליגי רק אבן גרושה ובן חלוצה איך קאמר מספקא ליה אי כר"י אי כרבנן הא לרבנן ג"כ נאמן לענין בכור ותו מה מקשה אלא לרבנן יכיר ל"ל לפי פי' רש"י הא בעינן יכיר לענין נאמנות בבכורה ותו קשה כה"ג שם דקידושין דף ע"ח יע"ש ותו קשה איך קאמר בסמוך רישא ר' יהודא וסיפא רבנן לפי פרש"י וכה"ג א"א ליישב לשון הש"ס לקמן בב"ב דף קכ"ח ע"ב בהא דשלח ר' אבא לר' יוסף וראיתי בתשובת חות יאיר סי' צ"ג גם בחידושי מהר"י מטראני שם בקידושין הרגיש קצת בתמיהות אלו ואינם מיושבין על נכון לפי דבריהם ולע"ד נראה דמעיקרא לק"מ דרש"י סובר דודאי מהני מגו אפילו במקום חזקה ונאמן לענין בכורה אף לרבנן אלא דס"ל לרש"י כתירץ ראשון שבתוספות דנאמן לבכור אף במקום שעושה לאחד ממזר ומה"נ נאמן לומר שהוא בן גרושה ובן חליצה ורבנן פליגי אבן גרושה ובן חלוצה כלומר דאינו נאמן לפסול לכן במקו' שעוש' לבן א' ממז' ס"ל להיפך כשם שאינו נאמן לפסול אינו נאמן לבכ' אבל במקום שאינו פוסל לשום בן נאמן לבכר אף במקום חזקה מכח מגו ומה שמתרץ הש"ס שם בצריך היכרא כלומר שאין א' מהם ניכר גדולתו שמשוה לגדול ממזר רק ששניהם שווים ולהכי מקשה שפיר למאי הלכתא למיתבא לה פי שנים ודוק כי נכון הוא ליישב דעת רש"י ובעיקר דין מגו במקום חזקה עיין לקמן בכללי מגו שלי:
הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |