שבות יעקב/ב/קלח
|
< הקודם · הבא > |
מהמופלא מהר"ר מנחם מן אונ"א דיין דק"ק ווירמיישא וז"ל:
ילמדנו רבינו מי שהחליף דתו זה כמה שנים ואשתו הוא בעיר מלוכה ווין והוא במדינה זו ונתרצה ליתן לה גט ואין ידה משגת לעשות שליח להולכה וקודם שתבאה היא לכאן יש לחוש שיתחרט ולא יתן גט אם להתיר ליתן גט ליד שליח שדר בכאן והשליח יעכב הגט בידו עד שתבא האשה לכאן או על אם הדרך זאת ועוד אחרת בבן ראובן שיש לו נושים הרבה והנושים באים לקחת כל המטלטלין וקרקעות והאשה עומדת וצוח' להניח לבעלה קרקע עד כדי כתובתה לגבות לאחר מותו מה דינו הגם שהדין מפורש בח"מ סי' צ"ז סעיף כ"ד ובסימ' ק"א סעיף יו"ד ובא"ע סי' צ"ג מ"מ קול המון כקול שדי המהפכים האמת ורוצים לשמוע דברי אדוני מ"ו כי מפיו אנו חיים עכ"ל:
שאלתו שאלת חכם קבלתי ומפני טרדות חבילות חבילות דשמיא ודארעא אבא בקיצור נמרץ אף גם רוב הדברים הם פשוטי' ומבוארי' להדיא בפוסקי' ראשונים ואחרונים וא"צ לפני' וזה יצא ראשונה על דבר הגט ממי שהחליף דתו אם יש להתיר ליתן הגט ליד שליח שהוא בכאן והשליח יעכב הגט בידו עד שתבאה אשתו לכאן או על אם הדרך הנה לא ידעתי מאיזה טעם מסתפק לעשות כן וכן עשינו כמה פעמים הלכה למעשה בק"ק פראג ואין מי שפקפק בדבר זה מעולם מ"מ להוציא חלק אי אפשר ויש להביא קצת ראיה מהא דאמרינן בש"ס דגיטין דף ס"ד גבי שליש אומ' לגירושין וכו' יע"ש באורך הסוגיא מבואר דהיכי שמוס' הגט לשליש למסור גט לאשתו כפי רצונו ויכלתו שגטו גט ומצינו כמה פעמי' בש"ס בתנאי הגט לאח' י"ב חדש אפי' ע"י שליח דהוי גט וכמבואר בא"ה סי' קמ"ב וקמ"ג ובמוסר סתם לשליח יכול ליתנו אימת ומתי שירצה אם לא שנאמר דמש"ה קא מסתפק מכ"ת כיון שהחליף דתו יש לחוש שבאריכו' ימי' יבטל הגט או השליחות גם משום הא לא תברא דהרי גם בזמן מועט חששו לזו אלא שהסכימו הפוסקים ראשונים ואחרונים תקנה לכל זו שנעש' שליח לקבלה והוא עיקר רק לרווחא דמלתא עושין אותו ג"כ שליח להולכה וכיון שהוי שליח לקבלה א"כ מגורשת מיד ושוב לא חיישינן לביטול וכבר מבואר כל זה בתשובתי שבות יעקב ח"ר סי' קי"ד וקכ"ג יע"ש ושניות מדברי סופרי' על דבר האש' שרוצ' לעכב בחיי בעלה טריפת בע"ח בשביל כתובת' הנה הדין פשוט בח"מ סי' צ"ז וא"ה סי' צ"ג שבע"ח קודם לגביות כתובת' כי לא ניתן כתובה לגבות מחיים והוא פשוט בש"ס וכל הפוסקים וגדולה מזו מצינו אפי' היכא שכבר הגיע גביות בע"ח המוקדם או כתובת אשה ואינה לפנינו יש רשות לבע"ח המאוחר לגבות וכמ"ש הרמב"ם להדיא פ"א ממלוה דין ד' וז"ל וגובין מכל קרקע שיש לו אע"פ שהיא משועבדת לכתוב' אשה או לבע"ח שקדם גובין לזה ואם יבא הראשון ויטרוף יטרוף וכן מבוא' בח"מ סי' ק"א וק"ד יע"ש ואפי' באפותקי דינא הכי כמבואר בח"מ סי' קי"ז יע"ש וכ"ש בחיי בעלה כיון שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים שאין יכולה לעכבה אפי' מכר הבעל אינה יכולה לעכב אכן הנכסי' עצמן שהכניסה לו שנקראים נכסי צאן ברזל וכ"ש נכסי מלוג הן שמכר הבעל או שיעבד' בלי רצון אשתו השיעבוד או המכר בטל וכמבואר בא"ה סי' צ"ז סעיף י"ג וי"ד יע"ש אבל מה שאינו נצו"ב או נכסי מלוג אין כח ביד אשה למחות לבעלה למכור או לשעבד לאחרים רק בהגיע זמן גבייתה טורפת אותן גם יכולה למחות שלא למכור לכותי או למי שלא יוכל לטרוף ממנו וע"ש בא"ה סי' צ' ובחלקת מחוקק ס"ק מ"ד כל זה הוא ברור הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |