קרן אורה/עירובין/סח/ב
גמרא לימא שמואל ורב בפלוגתא דר"א ורבנן קמיפלגי ודחי הש"ס אמר לך רב אנא דאמרי אפילו כר"א כו' והוי מצי למימר דרב ס"ל יש ביטול רשות מחצר לחצר אלא דא"כ הו"ל לרב לאשמעינן רבותא טפי דיש ביטול מחצר לחצר ומדלא אמר הכי ש"מ דס"ל אין ביטול מחצר לחצר וא"כ לרבא דאמר טעמא משום חוכא שפיר מצינן למימר דרב ס"ל יש ביטול רשות מחצר לחצר ולא שייכא מחלוקת דרב ושמואל למחלוקת דר"א ורבנן וי"ל בזה דרבא לטעמי' דס"ל לעיל בטעמא דר"א משום דמבטל בעין יפה מבטל וא"כ ע"כ אסתלק לגמרי ורב לא מצי אתיא כר"א ולא מסתבר לאוקמא דרב כתנאי ע"כ ס"ל דטעמי' דשמואל הוא מחמת חוכא וא"כ שפיר מצינן למימר דרב כר"א אלא דס"ל יש ביטול רשות מחצר לחצר וק"ל:
שם גמרא אמר ר"ש כתנאי מי שנתן רשותו והוציא כו' לר"מ לא איסתליק לגמרי להכי אפילו בשוגג אוסר ור' יהודא ס"ל דאיסתליק לגמרי וא"כ לר"מ מבטלין וחוזרין ומבטלין ולר"י אין מבטלין וחוזרין ומבטלין וקשה לפי מה שפירשו התוס' ז"ל לקמן הא דפליגי ר"מ ור"י בעד שלא נתן רשותו והוציא דר"מ ס"ל דאפילו החזיק ברשותו אפ"ה יכול לבטל אח"כ ור"י ס"ל כיון דכבר החזיק תו אינו יכול לבטל א"כ הוי לאתויי הני תנאי לר' יהודא דאמר אינו יכול לבטל אחר חזקה אין מבטלין וחוזרין ומבטלין דהא הראשון כבר החזיק ברשותו ולר"מ דאמר דאפילו אחר חזקה יכול לבטל מבטלין וחוזרין ומבטלין וי"ל דלר"י וודאי שמעינן שפיר דאין מבטלין וחוזרין ומבטלין אבל לר"מ לא שמעינן דמבטלין וחוזרין ומבטלין להכי מביא מהכא דשמעינן לר"מ דלא איסתליק לגמרי אלא דאכתי תיקשי אמאי לא קאמר לעיל אליבא דשמואל אנא דאמרי אפילו כרבנן וטעמא דידי משום דס"ל כר"י דאחר חזקה אינו יכול לבטל ושמואל ס"ל כל מקום שאמר ר' יהודא בעירובין הלכה כמותו וסייעתא מכאן לשיטת רש"י ז"ל לקמן בהאי פלוגתא דמטעם מימר הוא דאתאן עלה ודו"ק אלא די"ל דווקא כשהחזיק באיסור אינו מועיל ביטול אח"כ:
שם גמרא אמר ר"א ב"ת משמי' דרבא דכ"ע אין מבטלין וחוזרין ומבטלין והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי. יש לדקדק הא רבא ס"ל לעיל משום דלא ליהוי כחוכא ואטלולא וא"כ בלא"ה דכ"ע ס"ל אין מבטלין וחוזרין ומבטלין ול"ל למימר דפליגי בקנסו שוגג אטו מזיד ומכאן משמע דרבא מודה דטעמא דשמואל הוא משום דאין ביטול רשות מחצר לחצר והא דאמר לעיל טעמא משום חוכא הוא סברא דנפשי' ואליבא דשמואל איצטריך למימר דפליגי בקנסו שוגג אטו מזיד אלא דלפ"ז הוי מצי למימר נמי דכ"ע מבטלין וחוזרין ומבטלין משום דיש ביטול רשות מחצר לחצר דהכי ס"ל לרבא לעיל והנה לאביי דאמר לעיל דמודה שמואל בזה לפנים מזה דמתוך שאוסרין מבטלין א"כ מ"ט דשמואל דאמר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין דלכאורה לא גרע הכא משתי חצירות זלפמ"ז וי"ל דהכא חשיב כבן חצר אחרת כיון דאיסתליק לגמרי הכא וכלישנא דהש"ס:
שם גמרא רב אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דר"א ורבנן קמיפלגי נראה מכאן דרב אשי ס"ל אין ביטול רשות מחצר לחצר דאל"ה מנ"ל דרב כרבנן ס"ל וא"כ רב אשי ורבא פליגי בסברות הפוכות רבא ס"ל יש ביטול רשות מחצר לחצר ואין מבטלין וחוזרין ומבטלין ורב אשי ס"ל אין ביטול רשות מחצר לחצר ומבטלין וחוזרין ומבטלין כמו שכתבו הרי"ף והרא"ש ז"ל להוכיח מדברי רב אשי דהלכה כרב דכרבנן ס"ל אלא דיש לדקדק הא לפי מאי דפסק הרי"ף דיש ביטול מחצר לחצר אפילו אליבא דר"א מבטלין וחוזרין ומבטלין ועיין בריטב"א ז"ל שעמד ע"ז ופי' הסוגיא כפי טעמו של רבא דלמ"ד דאיסתליק מרשותא הוי כחוכא ולמ"ד דלא איסתליק לא מיחזי כחוכא דהוי כמו מתנה ע"מ להחזיר ולפ"ז א"ש הא דאמר רב אחא בר תחליפא משמי' דרבא ועיין לח"מ בזה ודבריו ז"ל צ"ע דו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |