קרית ספר/טומאת אוכלין/ד

קרית ספר ‏ טומאת אוכלין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

האוכלין מקבלין טומאה בכל שהו ואין מטמאין אוכל אחר עד שיהיה בטמא כביצה וכדתניא בת"כ אוכל יטמא מלמד שמטמא בכל שהוא יכול יטמא אחרים בכל שהו ת"ל אשר יאכל ור"ת מפרש דאין אוכל מקבל טומאה מן התורה אלא בכביצה וכדמייתו בתוספתא פרק קמא ומייתי לה פרק בתרא דיומא אוכל אשר יאכל אוכל הבא מחמת אוכל אחר דהיינו ביצה דגדי מחוסר שחיטה ובן פקועה מחוסר קריעה ופריך ואימא ביעתה דצפרתא וכו' רבי אבהו דידיה אמר וכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה אוכלו כאחד ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה דתרנגולתא בלא קליפתה כחכמים דפליגי אר' נתן ור' דוסא בבריתא פרק כיצד משתתפין דף פ"ג וטעמא כיון דדרשינן אוכל שאתה אוכלו כאחד א"כ בלא קליפה קאמר והיינו אסמכתא בעלמא דמדאוריתא אין אוכל מטמא אוכל כדתניא ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו וכדאמרינן נמי פרק על אלו מומין וכדמשמע בפסחים בפ"ק עלה דמתניתין דר' יוחנן סגן הכהנים אומר וכו' דף י"ד וכמו שכתב הרב ז"ל פרק ז' מהלכות שאר אבות הטומאות. וכן האוכל אוכלים טמאים אינו נפסל עד כביצה ומחצה וזהו חצי פרס דתנן פרק כיצד משתתפין חצי חציה לפסול את הגויה מלאכול בתרומה מדרבנן היא דמדאוריתא אין אוכל מטמא אדם ורבנן גזרו וכדאמרינן פרק בתרא דיומא הנח לטומאת גויה דלאו דאוריתא ואמרינן בגמרא מאן חכמים דאמר ביצה ומחצה ר' יוחנן בן נורי דמתני' וכו'.

ב

המשקין מתטמאין ומטמאין בכל שהן כדמשמע פרק קמא דפסחים דף י"ד דאמרינן דאיכא משקין בהדי בשר דקא מטמא מחמת משקין וסתם משקין דבהדי בשר ליכא בהו רביעית כמו שמדקדק ריב"א שם בתוספתא. כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית וכל האוכלין לטמא כביצה ולחצי פרס כדתנן סוף מקואות ובמעילה פרק קדשי מזבח והיינו מדרבנן.

ד

העור המחובר בבשר ומרק ותבלין וכו' וכל הני דתנן פרק העור והרוטב ופרק קמא דטהרות מיטמאין מדאוריתא דהוה כאוכל ומטמאין ופוסלין מדרבנן כדאמרינן.

ה

כביצה אוכל שנתמעט בחמה וכן כזית מן המת ומן הנבלה וכעדשה מן השרץ שנתמעטו טהורין כדתנן פרק שלישי דטהרות ואם חזרו ותפחו שהניחן בגשמים חזרו לכמות שהיו דאין דיחוי באיסורין כדאמרינן פרק כל המנחות באות מצה גבי האי מתניתין דכיון דהיה בו שיעור וצמקה וחזרה לכמות שהיה מיחייב מדאוריתא דהא אית ביה שיעורה והוה ליה שיעורה נמי קודם ומיהו כשצמקה הא לית בה שיעורה.

ז

עלי בצלים ובני בצלים ופת סופגנין אם יש בהן חלל ממעכו כדתנן פרק ב' דעוקצין דהיינו לטמא אוכלין מדרבנן. ובשר עגל שנתפח כדרכו ושל זקנה שנתמעט מכמות שהן כדתנן נמי התם. ואגוז ותמרים ושקדים המתקשקשים משתערים כמות שהם כדתנן בתוס' דעוקצין דמתחלתו לא היה מתקשקש והשתא שנתיבש האוכל נתמעט וכו'.

יא

כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין כדתנן במעילה פרק קדשי מזבח דף י"ז דם השרץ והבשר אין מצטרפין כלל א"ר יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין כגון נבלה ונבלה וחולד ועכבר טומאתו ולא שיעורו כשרץ ונבלה דטומאתן טומאת ערב ואין שיעורן שוה שיעורו ולא טומאתו כמת ונבלה לא טומאתו ולא שיעורו כמת ושרץ דזה בכזית וטומאת שבעה וזה בכעדשה וטומאת ערב אין מצטרפין ובספרי הרב יש טעות שאם לא היו שוים לא בשיעור ולא בטומאה כגון בשר נבלה ובשר השרץ אין מצטרפין וצ"ל כגון בשר המת ובשר השרץ כדאמרינן וכששיעורן וטומאתן שוין דמצטרפין ילפינן לה התם במעילה מדכתיב גבי שרצים הטמאים ה"א יתירא מלמד שמצטרף אפילו חצי שיעור משרץ זה וחצי שיעור משרץ זה וכן שרץ ודם שרץ וכו'.

יב

אוכלין טמאין מצטרפין לטמאה כקל שבשניהם כגון חצי ביצה אוכל שני וחצי ביצה אוכל שלישי הרי זה שלישי וכדתנן פרק קמא דטהרות לכולהו הני בבי דמייתי הרב ז"ל עד סוף הפרק והכל מדרבנן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.