מעשה רקח/טומאת אוכלין/ד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כמה שיעור וכו'. כתב מרן ז"ל מהתורת כהנים וכו' והתוס' יו"ט ז"ל בפ"ב דטהרות הוכיח מההיך מתני' ותמה דקרא דתו"כ אסמכתא בעלמא עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו
שנאמר בכל האוכל טעות סופר הוא וצ"ל מכל האוכל:
ג[עריכה]
כל משקין וכו'. המל"מ ז"ל פי' דוקא כשהן מחוברין שנעשו גוף אחד אבל אינן מחוברין אלא נוגעין זה בזה אינם מצטרפין ואף שמדברי רש"י בחולין דף קי"ז נראה דס"ל דכל שנוגעין זה בזה מצטרפין לכביצה כבר הכריחו התוס' והרשב"א שם בחידושיו דכל שלא נעשה גוף אחד לא מצטרפי וכו' ע"כ ולא ידעתי מנ"ל הך פשיטות בדברי רבינו כיון דאיכא רש"י ז"ל דס"ל דכל שנוגעין זה בזה מצטרפין ומכ"ש דרבינו ביאר אפילו חיטה עם קמח וכו' ובודאי באינם מחוברין קאמר ודו"ק:
ד[עריכה]
העור המחובר וכו'. מרן ז"ל דקדק מדברי רבינו דבגמ' פי' דהרוטב דקתני מתני' חלב דקריש ואיני יודע למה סתם רבינו והמרק ולא התנה שיהא קרוש עיי"ש ובפירוש המשנה שם ופ"ג דזבחים כתב ז"ל (חסר) במשנה הוא מרק ע"כ נראה שהוא מפרש דהמרק הוא החלב הקרוש שאמרו (חסר) ע"פ מ"ש רש"י ז"ל במתני' וז"ל רוטב גילריי"א שאינה אוכל לקבל טומאה בפני עצמו אבל מצטרפת להשלים לפי שאוכלה כשהיא קרושה על הבשר ע"כ משמע מדבריו דאף אם אינה קרושה (א"ה כאן חסר) שדרכה להיות קרושה אמטו להכי מצטרפת להשלים וקרוב לדימוע שזהו (חסר) רבינו בפירוש המשנה ובחיבורו (חסר) ושם רוטב הוא דבר שיש בו ממש אלא שהוא לח כדתנן בפ"ב דעוקצין גלעינה של רטבה עיי"ש עוד תמה מרן ז"ל על רבינו דלמה לא פי' דמרטקא נמי מצטרף כר' יוחנן ותירץ שסמך על מ"ש והגידים דכל הגידים במשמע (חסר) הרב בעל דמשק אליעזר ז"ל דאגב ריהטא כתב כן דאי כפירוש רש"י אמרטקא (חסר) תוס' צריכותא ואי כפי' ר"ח ור"ת והערוך מרטקא אין עניינו לגידים וכו' ועוד דרבינו בפ"א דשאר אבות הטומאות דין (כאן חסר) כרבי יהודה ולר"י א"א לפרש אלל אלא כר' שמעון בן לקיש ע"כ ולענ"ד (כאן חסר) מודה ואזיל דע"פ פסקו של רבינו בשאר אבות הטומאות דפסק (חסר) הרי בגמרא אמרו להדיא דאליבא דר"י כו"ע לא פליגי וא"כ בהכרח (חסר) מפרש דאלל היינו שפלטתו סכין אלא שתמה ז"ל דלמה לא ביאר (חסר) מרטקא דקאמר ר"י שהוא גיד של צואר כפירש"י ז"ל מה דינו (חסר) דהול"ל לפסוק כר"י דהא ודאי ליתא דר"י ור"ל פלוגתייהו אליבא דרבנן ורבינו (חסר) אלא הך דינא דר"י בעלמא למה לא ביארו ולזה תירץ על נכון דרבינו כללו בשאר דבריו שכתב והגידים וכו' אין להקשות מצריכותא דתוס' אמתני' דהם ז"ל הוצרכו (א"ה כאן חסר) דמפרש בגמרא דאלל הוי מרטקא דהיינו גיד הצואר דלדידיה באמת (כאן חסר) אמנם למאן דמפרש אלל דהיינו בשר שפלטתו סכין א"צ זה ובהכרח שהוא נכלל (כאן חסר) מתני' ומ"מ מודינא דאכתי דברי מרן ז"ל מגומגמים:
ה[עריכה]
כביצה אוכלים וכו'. לא ידעתי למה בזו כתב אינן מטמאין ובהינך כתב טהורים ובמתני' דטהרות פ"ג ועיין בדברי רבינו בפ"ד דשאר אבות הטומאות הל' י"ג שאם היו פחות מכשיעור ונתפחו עד כשיעור טמאים:
יב[עריכה]
אוכלין טמאין וכו'. משנה וגמרא פ"ד דמעילה וכן פסק רבינו פ"ח דשאר אבות הטומאות הל' י"א עיי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |