משנה למלך/ביאת מקדש/ד

משנה למלך ‏ ביאת מקדש ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אחיו הכהנים לא היו מביאין אותו לב"ד כו'. ובפרק הנשרפין (סנהדרין דף פ"א:) תנן מוציאין אותו לחוץ לעזרה ע"כ. ואני מסתפק אי דוקא תנן חוץ לעזרה דהיינו עזרת ישראל שהוא מחנה שכינה אבל לא היו מוציאין אותו מעזרת נשים ואע"ג דתנן בפ"ק דכלים החיל מקודש הימנו שאין עכו"ם וטמא מת נכנסים לשם כו' אי משום הא לא קשיא דכל הני מעלות מדבריהם נינהו אבל מן התורה טמא מת מותר ליכנס במחנה לויה ואף המת עצמו וכדאיתא בפרק היה נוטל (סוטה דף כ':) אבל מעזרת ישראל ולפנים טמא מת שנכנס לשם חייב כרת וכמו שביאר כל זה רבינו בפ"ז מהלכות בית הבחירה ולפי זה אפשר שהכהנים לא היו נזהרים אלא מלהמיתו בעזרת ישראל שהוא מן התורה אבל חוץ מעזרת ישראל לא כדי לקרב מיתתו. שוב ראיתי לתוס' ז"ל ריש פ"ג דזבחים (ל"ב) שכתבו לאו דוקא חוץ לעזרת ישראל אלא אף חוץ לעזרת נשים וחוץ לחיל ואפשר דמשום הכי כתב רבינו מוציאין אותו לחוץ ולא העתיק לישנא דמתני' כמנהגו לרמוז דעזרה דמתני' לאו דוקא אלא מוציאין אותו חוץ כלומר במקום הראוי להורגו. והרב בעל תיו"ט כתב חוץ לעזרה דבהר הבית מותרים טמאי מתים ומת עצמו ע"כ. ולא ידעתי כוונתו דאם רצה לומר דלעזרה דמתניתין היא מלה מדוייקת היכי מייתי ראיה ממתניתין דכלים דהא התם מוכח דחיל ועזרת נשים אין טמאי מתים נכנסים לשם ואולי כוונתו לומר דמותרים מן התורה ומ"מ דבריו הם סתומים והנכון דחוץ לעזרה לאו דוקא אלא חוץ לחיל היו מוציאין אותו וכמו שכתבו התוספות:

ד

מפי השמועה למדו שזו אזהרה לטבול יום וכו'. כתב מרן ע"ד הראב"ד וי"ל דיש במיתה בידי שמים כו'. וקשה דא"כ שיש בזה מה שאין בזה היאך כתב רבינו ז"ל ואיך אפשר לו לעבוד עד שלא יתחייב כרת אלא מיתה בידי שמים, ומאי קושיא דלעולם מתחייב בשניהם דיש בזה מה שאין בזה וצ"ע. וע"ק מ"ש וז"ל ועוד יש ביניהם דכרת הוא וזרעו נכרתים משא"כ במיתה בידי שמים, א"כ לפי זה חמור כרת ממיתה בידי שמים וחזרה הקושיא במקומה. ומה שרמז הרב בזה מדברי התוס' ביבמות משם מוכח דסברי דכרת חמיר טפי ממיתה בידי שמים. ואני חושב דאין אלו מדברי הרב ואיזה תלמיד כתבו וצ"ע. (*א"ה עיין לעיל פ"ג מהלכות אלו דין י"ט שהאריך הרב המחבר בדברי הראב"ד ומרן ז"ל):

ו

שהציץ מרצה על טומאת התהום כו'. בירושלמי רפ"ב דיומא ציץ מהו שירצה על טומאת ידים. ולא ידעתי מהו דהא קי"ל דאין טומאת ידים במקדש כמ"ש רבינו בפ"ח מהלכות שאר אבות הטומאה דין ו'. ואם הכוונה כגון שנגע חוץ למקדש באוכלי קדש הא אין הציץ מרצה על טומאת הנאכלין והדבר צריך אצלי תלמוד:

יג

ופסח שבא בטומאה וכו'. עיין במ"ש רבינו בפ"ט מהלכות מעשה הקרבנות דין י"ג ובמ"ש מרן שם ומן הדין לא היה לו לרבינו לכתוב פיטורו ממיתה ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף