מראי מקומות על המשנה/אבות/ה
א[עריכה]
להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות[עריכה]
טעם שברא בעשר מאמרות כדי להיפרע מן הרשעים, וביאור להיפרע מלשון פריעת חוב. עיין לב אליהו (בראשית, עמוד ו).
המהר"ל (דרך חיים כאן ונתיב התורה פ"א) כתב שאין להבין כפשוטו שכיוון שהעולם נברא ביותר מאמרות הרשעים סופגים עונש חמור יותר, אלא שמספר עשר הוא מספר כללי שמסמל פרטים רבים מקושרים ומסודרים יחד; וכוונת המאמר היא שכיוון שהעולם נברא באחדות וכל הפרטים בו מקושרים ומסודרים, הרשעים נענשים על כך שהם מפרים את הסדר הזה.
י[עריכה]
האומר שלי שלי ושלך שלך... וי"א זו מדת סדום[עריכה]
ביאר הרע"ב שאדם זה קרוב לבוא לידי מידת סודם, שמתוך שרגיל הוא בכך אפילו בדבר שחברו נהנה והוא לא חסר כי אינו רוצה להנות את חבירו, זהו שורש חטאי סדום אשר ממנו השתלשלו לבסוף כל מעשיהם.
המהר"ל (נתיבות עולם כאן[דרושה הבהרה]) מבאר כעין זה שהמעמיד דבריו על הדין ואינו מוותר משלו, סופו שבא לגזל וחמס, וכך גם היה מידתם של אנשי סדום שממנה הגיעו לכל מעשיהם הרעים.
יז[עריכה]
ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו[עריכה]
לכאורה היה לו לומר מחלוקת קרח ועדתו עם משה, כמו שאמר במחלוקת לשם שמים "מחלוקת הלל ושמאי". ומתרץ בנועם אלימלך (סוף ליקוטי שושנה): דהנה עינינו רואות כמה בעלי מחלוקת העומדים על הצדיקים ודוברים על הצדיק בגאוה ובוז, ומי יודע להבחין אם כוונתם כדי לקנתר ולבזות צדיקי אמת, אם כוונתם לשמים כאשר יגידו בפיהם כמה בני אדם שכוונתם לשמים, אך בזאת יבחנו אם אמת שכוונתם לשמים, דהיינו אם אנו רואים שחבורתם שלמה כולם כאיש אחד חברים בכל אופנים אזי בודאי כוונתם שלמה לשמים, כי כן הוא דרך צדיקים גמורים ואמיתים שנפשם קשורים זה בזה באהבה רבה וחביבות, ואוהב את חברו יותר מגופו, ולא יקנא איש באחיו בראותו גדולות חברו ישמח נפשו ויגל בלבבו ויצפה עוד לגדולתו שיתגדל ויתנשא יותר ויותר, אבל אם רואים בני אדם בעלי מחלוקת שאין להם התחברות רק למחלוקת יבערו כולם כאחד אבל בשאר התחברות לבביהם פרודות וחלוקות ולא יוכל אחד לראות בגדולת חברו ויתאוו תאוה ליקום אשר ברגליהם זה ממונו, וגדולת חברו יהי לו, זה האות שאש התבערה המצה ומריבה אשר תבער בעדתם יחד שכם אחד אין זה כי אם רע לב וזדון לבם השיאם קנאת איש מרעהו לדבר על הצדיקים עובדי ד' באמת. וזהו שאמר התנא ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו, שהם היו ר"ן איש והתאוו כל אחד כהונה גדולה כפירש"י ז"ל, ונמצא גם ביניהם הי' לבם פרודות וחלוקות, רק נגד משה רבנו היו כולם כאחד בעצה רעה לחלוק עליו. וזהו קרח וכל עדתו, רמז כנ"ל שהיו לב קרח ועדתו נפרדות זה מזה, אבל צדיקים לבביהם דבוקות זה בזה וכל מעשיהם לשם שמים.