מראי מקומות על המשנה/אבות/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף משנה מפרשי הפרק שנדפסו על הדף תפארת ישראל - יכין מפרשי המשנה הון עשיר רש"ש מראי מקומות דפים מקושרים

מראי מקומות על המשנה אבות ו

משנה ד

כך היא דרכה של תורה וכו'

אם מוכן הוא לזה אף אם יהיה עשיר בממון אשריו בעולם הזה. מכתב מאליהו (ח"א חיי עושר עמוד 3).

סיום

רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו'

קשה שהתחיל בתורה ומצוות ומביא פסוק 'יגדיל תורה ויאדיר' העוסק בתורה לחוד. (שאלה שנשלחה למייל המיישיבון).

עיין דרך חיים למהר"ל סוף פ"ו שכתב "ומה שאמר תורה ומצות, מפני שכתוב יגדיל תורה ויאדיר, נגד שהרבה להם תורה אמר יגדיל תורה, וכנגד ריבוי המצות אמר ויאדיר. ובהערות מכון י-ם ביארו שהוקשה לו קושיה זו, והוסיפו גם שמצאנו בכמה מקומות שדרשו חז"ל פסוק זה על דברי תורה כגון בחולין סו: לענין לכתוב רחמנא קשקשת ולא לכתוב סנפיר, והתוספות בריש ב"ק שהתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר.

עוד עמד על הערה זו בעל התולדות יעקב יוסף בספרו פורת יוסף פרשת תולדות עם עוד מספר דקדוקים במאמר זה, וז"ל: קשה לי דתחילה אמר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה וגם מצות, ומייתי קרא דכתיב שם רק ה' חפץ וכו' יגדיל תורה ויאדיר, ולא כתיב יגדיל תורה ומצות, רק תורה לחוד. עי"ש מה שביאר.

גם בהשמטה בסוף ספר בית לאבות הקשה דיש לדקדק שהתחיל הרבה להם תורה ומצות, ובקרא שהביא מצינו רק יגדיל תורה ולא נזכר מצות, עי"ש מה שיישב.

וע"ע ביאור מגן אבות להגר"ש קלוגר מה שביאר בסוף אבות בביאור מאמר זה, שהתורה היא חיזוק וסיוע למצוות, וממילא תתיישב הקושיא. וע"ע ברוך מבנים (מזרחי, דרוש ד להספד ד"ה עוד נקדים מש' הרב) ובספר אבן יחזקאל לרבי יחזקאל לנדא נין ונכד לנוב"י (עמוד 183).

עוד עמדו על הערה זו בספרים: שמו ראובן (יחי ראובן דרוש ה לשבת כלה); אז יאמרו (אבות פ"ו עמוד תנו); אבני זיכרון (ארנברג דברים לא יב); שער שושן (לבוש למשנה אחרונה למסכת מכות); שערי קודש (הכט, ח"ג סימן קעג); ויוסף ישראל (אבות פ"ו); בנים על אבות (ח"ב פ"ו מי"א).

< הקודם · מעבר לתחילת הדף