מראי מקומות/שמות/טו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
פסוק טז[עריכה]
תפול עליהם אימתה ופחד וגו'[עריכה]
החתם סופר (ח"ח קובץ תשובות סימן יח) ביאר ע"פ מה שמצינו בחז"ל (ב"ר סג ח) על דוד המלך שהיה אדמוני עם יפה עינים, ששפך דמים ברשות סנהדרין עיני העדה, ואעפ"כ נאמר לו (ד"ה א' כב ח) אתה לא תבנה בית כי דמים הרבה שפכת.
ולפי זה יש לבאר שכך אמר משה, אילו זכור אותו הדור לכבוש את ארץ ישראל בלי חרב אלא רק 'תפול עליהם אימתה ופחד', אז היו זוכים בעצמם לבנות את בית המקדש, והיה מתקיים בהם 'תביאמו וגו' מקדש השם' וגו', אבל כיון שלא זכו לזה ושפכו דמים לכן לא נבנה בית המקדש אלא רק ת' שנים לאחר מכן.
פסוק כו[עריכה]
כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך[עריכה]
וקשה אם לא ישים המחלה למה הרפואה. ונראה לפרש דהנה ידוע אשר חולת הגוף נמשך מחולת הנפש, וזהו כי אני ד' רופאך פי' רפואת הנפש, וממילא כל המחלה לא אשים עליך (מאמר מרדכי (נדבורנא)).