מראי מקומות/אבן העזר/סב

מראי מקומות אבן העזר סב

אם מברכים ברכת חתנים קודם הנישואין או לאחריהם

הב"י בריש הסימן הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דהב"י הביא את דברי הר"ן שכתב דמדברי בה"ג נראה דס"ל דמברך לאחר נישואין, ע"כ, ולפי"ז נראה כן נמי מדברי השאילתות בריש שאילתא טז, דהוא כתב כדברי בה"ג, וציינו דרב שרירא ורב האי כתבו בתשובות ר"א הרכבי סי' סה, דמי שמברך קודם כניסה לחופה אין זה דרך ת"ח.

אם אפשר לברך ברכת חתנים קודם שכתבו כתובה

הדרכ"מ והרמ"א בסי' סא,א, הביא שצריך לכתוב את הכתובה קודם החופה, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיד, כתב דאין לברך ברכת חתנים קודם כתיבת הכתובה.

נוסח ברכת אשר ברא

הטור בסעיף א, הביא את נוסח הברכה, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמד, כתוב דכולל בתוך הברכה מהפסוקים שבירכו את בועז ורות דכתיב (רות ד,יא) ויאמרו כל העם אשר בשער וגו' יתן ה' את האשה וגו', וחותם הברכה ואח"כ אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ע"כ.

נוסח חתימת ברכת אשר ברא

הטור בסעיף א, כתב משמח חתן עם הכלה, וכ"ה בכתובות ח., וברש"י שם ד"ה משמח, ובתוס' רי"ד שם בגיליון, וברי"ף שם ה, ובר"ן שם, וברא"ש שם א,יג, וברמב"ם בהל' ברכות ב,יא, אמנם בה"ג בהל' כתובות בעמוד שנט, כתב משמח חתן וכלה, וכ"כ בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמד, והאשכול בהל' ברכת חתנים ד"ה תניא, כתב דיש חותמים משמח עמו ישראל בבנין ירושלים, ויש חותמים משמח חתן עם הכלה, וכן נטה האשכול, ולא הזכיר הגירסא חתן וכלה, והכי נקטינן משמח חתן עם הכלה.

נהגו להשקות מהכוס את החתן והכלה

כ"כ המנהיג בהל' מילה סי' קכג.

ז' ברכות אין להם סדר ואם חיסר אחת מז' ברכות יברכנה כשנזכר

כ"כ הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ח-א, ובמסכת כלה רבתי בריש פרק א, משמע נמי דאין להם סדר.

נשא ולא בירך ז' ברכות

הטור בסעיף ט שלאחר סעיף ב-ג, הביא מהרמב"ם דמברך ואפי' לאחר כמה ימים, ויש להוסיף דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ח-א, כתב דמברך אפי' לאחר זמן מרובה.

ברכת אירוסין כשאין יין האם יברכנה על השכר או בלא כוס

הטור בסעיף א, הביא דיברכה בלא כוס, והב"י העיר דבדברי הרא"ש לא כך הגירסא, אלא עדיף שיברך על השכר, ע"כ, וכ"כ השו"ע, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ח-א, כתב נמי שכשאין יין יברך על שכר.

ברכת אירוסין ונישואין כשאין יין ושכר האם יברך על הפת

הטוש"ע והב"י בסעיף א, הביאו את דין ברכה על יין או שכר ולא הזכירו אם יברך על הפת, ויש להעיר דבמסכת כלה רבתי ריש פרק א, איתא דיברך על מים או פת, ומאידך הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ח-א, כתב דאין לברך בזה על פת, ולא הזכיר כלל לדברי מסכת כלה, והטור והב"י באו"ח ערב,ט, הביאו מחלוקת אם מקדשים על הפת, ולסוברים בקידוש דלא מהני כ"ש הכא דלא מהני, ולסוברים שם דמהני אפשר דהוא דוקא שם דקידוש וסעודה חדא מילתא היא, ועל כן נקטינן כדברי הרמב"ם ומשמעות הפוסקים דאין לברך על פת ומים.

ז' ברכות שלא בשעת סעודה

הטור והב"י בסעיף ה, הביאו מחלוקת אם אפשר לברך אפי' שלא בשעת סעודה או דצריך סעודה, ויש להוסיף דמדברי התוס' רי"ד בכתובות ז: ד"ה אמר אביי, מוכח דס"ל דבעי' שעת סעודה, דכתב שם דביהודה אינה נחשבת נשואה ע"י הברכות אלא לאחר זמן כשיעשו נישואין, וכתב דכשעושין הנישואין לכאו' לא יברכו כי כבר ברכו בשעת האירוסין, וכתב דמ"מ כיון דיש בנישואין אפושי שמחה שרי לברך, ע"כ, והשתא אי ס"ל דמברכים כל ז' בלא סעודה וסגי באסיפת הקרואים, א"כ למה הוה ליה הו"א לא לברך, וכי גרע שעת הנישואין מכל הז' ימים דשרי לברך, ולמה נדחק לומר שבנישואין יש אפושי שמחה, אלא ודאי דס"ל דאף כל ז' אין מברכים אלא בשעת סעודה וא"כ שפיר קשיא ליה למה יברכו בנישואין הלא לא אכלו עדיין סעודה.

מברכים ז' ברכות בכל סעודה וסעודה

כ"כ השו"ע בסעיף ה, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, וכן הביא מרב שר שלום גאון בשם מנהג ב' הישיבות.

אדם אחד חשיב פנים חדשות ואין צריך שניים

כן הביא הב"ש בסעיף ז ס"ק ז, מהר"ן, ויש להעיר דכן מבואר בדברי המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, ותוס' רי"ד בכתובות ז: ד"ה ת"ר מברכין, והמרדכי בכתובות סי' קלג.

שבת חשיבא כפנים חדשות

כ"כ הטוש"ע בסעיף ח, וכן הביא הב"י מהתוס' והרא"ש, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, וכן הביא מרב שר שלום גאון.

אם סעודה שלישית בשבת הוי כפנים חדשות

הטוש"ע בסעיף ח, כתבו דאינו פנים חדשות, והדרכ"מ והרמ"א הביא דנוהגים להחשיבו כפנים חדשות, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, מבואר דחשיב פנים חדשות.

אם צריך שאותו פנים חדשות יאכל שם

הב"י והרמ"א בסעיף ז-ח, הביאו מהר"ן בשם הרמב"ן דאין צריך שיאכל, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, נראה שצריך שיאכל שם.

אם אפשר לברך ז' ברכות על כוס של ברכת המזון

הטוש"ע והב"י בסעיף ט, הביאו בזה מחלוקת, והטור כתב דבצרפת נוהגים לעשותו עם ב' כוסות, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיא, כתב נמי דכן נוהגים בצרפת, והביא דבפרובינצא נוהגים לעשותו על כוס אחד, והמנהיג שם בסי' קיב, הביא את דברי רב שר שלום גאון, ובתוך דבריו כתב רב שלום שמברכים את הז' ברכות על כוס של ברכה, ע"כ, ומשמע דס"ל לרב שלום דמותר לברך על כוס של ברכת המזון.

אם אפשר לברך ברכת אירוסין ונישואין על כוס אחת

הב"י בסעיף ט בד"ה וכתבו, הביא בזה מחלוקת, דתוס' ור"ת סברי דבעי ב' כוסות, ומאידך רבינו משולם הנהיג על כוס אחת, והשו"ע כתב דבעי ב' כוסות, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיא, כתב דבעי ב' כוסות, וכן קיבל מר"ת, ע"כ, והאשכול בהל' ברכת חתנים ד"ה ואמר, הביא להלכה מרב נטרונאי שכתב דאם אי אפשר לו ואין יין מצוי לו כך כל עיקר מברך על כוס אחת ואין בכך כלום, ע"כ, ולכאו' היה נראה דכוונתו דלכתחילה אין לברך על כוס אחד, אמנם הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ח-א, כתב דאם מברכים על ב' כוסות הוא כהלכה וכך היו עושים תמיד לפנינו במערב ואם בירכו שתיהן על כוס אחד אין בכך כלום, והרמב"ם בהמשך כתב ואחר כך מברך ז' ברכות על כוס אחר או על אותו כוס, ע"כ, ומבואר מדברי הרמב"ם דס"ל דשרי לכתחילה על כוס אחת, ואדרבה הוא הוצרך לומר דאלו שעושים על ב' כוסות הוא כהלכה, ומשמע מדבריו שהיה המנהג לעשות על ב' כוסות אע"ג דשרי על כוס אחת, ולפי זה נראה דרב נטרונאי סבר דאף לכתחילה שרי על כוס אחת דהכי נמי משמע ממה שכתב דאין בכך כלום, והא דכתב דוקא אם אין לו יין היינו משום דהיה נהוג לעשות על ב' כוסות ולא משום דינא, ונמצא דדעת הרמב"ם דשרי וכן נראה דעת רב נטרונאי והאשכול.

כשהלכו כל חבורת החתן לבית אחר, אם מברכים ברכת חתנים רק במקום החתן או בכל החדרים והעליות

הטוש"ע בסעיף י, הביאו דמברכים ברכת חתנים רק במקום דחשיב חופה, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קט אות לט, כתב דר"י אמר דהיכא דהאוכלים יושבים בב' מקומות ובמקום אחד החתן והכלה, אם רואים אלו את אלו הם מצטרפים ויכולים לברך ברכת חתנים אף במקום שאין החתן שם, ואף היכא שאין רואים זה את זה אם יש שמש אחד לשניהם הוא מצרפן, אבל כשאין שמש שיצרפם ואינם רואים זה את זה, אינם מצטרפים ואין מברכים ברכת חתנים אלא במקום שהחתן והכלה שם.

אם אשר ברא צריכה עשרה

הטור והב"י בסעיף יג, הביאו בזה מחלוקת, והדרכ"מ הביא דאף להר"ן דס"ל דלא בעי עשרה מ"מ ג' בעי, ע"כ, ויש להוסיף דהתוס' רי"ד בכתובות ז: בגיליון ד"ה א"ר יוסף, הביא דהר"י מיגא"ש ס"ל דבעי עשרה, וחלק עליו התוס' רי"ד וס"ל דאין צריך עשרה ואפי' ג' לא בעי אלא אפי' אכל החתן יחידי, ע"כ, ומשמע דאף בלא הכלה, והוסיפו שם בגיליון דהרב פוסק בשם הרב רבי יצחק הלוי דבעי עשרה.

אם האידנא אומרים שהשמחה במעונו לפני החופה או לאחר ז' ימי השמחה, כדינא דהש"ס

הטוש"ע והב"י והב"ח בסעיף יג, הביאו מסמ"ג והמרדכי דאין אומרים והביאו שכך המנהג, ויש להעיר דהרי"ף בכתובות ו, והרמב"ם בהל' ברכות ה,ה, והרא"ש בכתובות א,יג, והמנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיב, הביאו דבר זה להלכה, ומבואר דס"ל דזה נוהג אף בזמנם. וכתב המנהיג שם דהיינו דוקא בבית החופה וכשהחתן מיסב עמהם אע"פ שאינו אוכל, ע"כ.

הטעם שאומרים תיבת במעונו כשמברכים שהשמחה במעונו

המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קז, כתב שקיבל מרבותיו שבצרפת שהטעם כיון דאיתא בחגיגה יב:, דאיכא מאן דאמר דז' רקיעים יש ואחד מהם נקרא מעון שבו מלאכי השרת אומרים שירה, על כן אנו מזכירים מעון בזמן השמחה, ע"כ.

בחור שנשא אלמנה כמה ימים צריך לשמוח עמה ג' או ז'

הב"י בסעיף ו בסוף הסימן, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בסוף הל' ברכת חתנים כתב ג'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף