1,579
עריכות
שו"ת פני יהושע/א/אורח חיים/יד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
(הוא מסדר את דברי הנמען ע"פ תשובתו, כדי להשיב על ראשון ראשון) |
(המשך) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ומה שפלפל כת"ר בענין הראיה שהביא החכם כבוד אביך ז"ל מהא דתנן לא בדק בתוך המועד יבדוק אחר המועד ודאי ראיה היא ומה שדחה מכ"ת דמתני' בשלט ביטל כמו משנה דאור לארבעה עשר שפירשה הר"ן דמתני' לא בעי ביטול אלא שרב יודא חידש ההלכה דבעי יהיה כדבריך מ"מ ראית אביך היא מן הפוסקים כגון הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שהביאו מתניתן לפסק הלכה וכבר כתבו להא דרב יודא א"כ צריכין לכל אדם לבטל ואפ"ה הצריכו בדיקה לאחר מועד ולדברי מכ"ת היינו צריכין לומר שהביאו הדין דוקא על עבריין דעבר על דברי ר"י ולא ביטל או נשכח לבטל וכל כה"ג צריכין לאודען דפוסק צריך לפרש דבריו: | ומה שפלפל כת"ר בענין הראיה שהביא החכם כבוד אביך ז"ל מהא דתנן לא בדק בתוך המועד יבדוק אחר המועד ודאי ראיה היא ומה שדחה מכ"ת דמתני' בשלט ביטל כמו משנה דאור לארבעה עשר שפירשה הר"ן דמתני' לא בעי ביטול אלא שרב יודא חידש ההלכה דבעי יהיה כדבריך מ"מ ראית אביך היא מן הפוסקים כגון הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שהביאו מתניתן לפסק הלכה וכבר כתבו להא דרב יודא א"כ צריכין לכל אדם לבטל ואפ"ה הצריכו בדיקה לאחר מועד ולדברי מכ"ת היינו צריכין לומר שהביאו הדין דוקא על עבריין דעבר על דברי ר"י ולא ביטל או נשכח לבטל וכל כה"ג צריכין לאודען דפוסק צריך לפרש דבריו: | ||
ומה שכתב מכ"ת והוכיח דמתניתין מיירי בשלא ביטל מדפירש דברי ר"י בגמרא דאם לא בדק באחד מג' פרקים הללו קאמר דאין לבדוק אח"כ דחיישינן דילמא אתי למיכל וא"כ בשלא ביטל מיירי דבביטל למה לא יבדוק לאחר פסח דלא אתי ליגע באיסור דאורייתא והאריך בזה הנה אף שכבר כתבתי דנהי כדברי מכ"ת מ"מ יש ראיה הנה לא יכולתי להתאפק כי לבי אומר לי בלתי ספק דכי ניים ושכיב אמרה להאי מילתא או כד טרוד כתביה דיש לתמוה הרבה עלן דברי מכ"ת דאליבא דמאן קאמרת להא מילתא אי אליבא דר"ש דקי"ל כוותיה דחמץ לאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום א"כ אפילו לא ביטל לא אתי ליגע באיסור דאורייתא דלר"ש חמץ לאחר זמנו שרי מדאורייתא לגמרי אפילו באכילה כדמוכח בגמרא גבי תערובות דקאמר כי קניס ר"ש בעיניה אבל ע"י תערובות לא משמע דאפילו בעיניה אינו אסור באכילה כ"א משום דקנס דהא תערובות אאכילה קאי א"כ גם בעיניה אאכילה קאי. ואע"ג דרש"י ז"ל פרק כל שעה דף כ"ט ד"ה דישראל נמי מישרא כתב שרי בהנאה לאחר זמנו לאו דווקא בהנאה אלא רש"י כן כתב משום דהתם אמתניתין קאי דלא קני אכילה כ"א הנאה ומתניתין קתני הנאה לרבותא דסיפא דאפילו בהנאה אסור וכן כתב רש"י ז"ל בהדיא אח"כ ד"ה מעל דלר"ש שרי אחר פסח אפילו באכילה היכא דליכא קנסא ופשוט הוא כיון דלר"ש ליכא קרא לאחר זמנו מהיכי תיתי למיסרא א"כ א"א לאוקמי אליבא דרש"י אלא אליבא דר"י קאמרת דהוא מאיה דשמעתתא הרי נוסף תימא על תימא דלר"י אפילו בטלו הוי אסור מדאורייתא דהא מסקינן התם דלר"י אפי' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנאה וא"כ מה הביטול עושה פשיטא דלא עדיף משל נכרי דלא הוי שלך ואפ"ה אסור וה"ה הפקר ולכן לא אוכל לירד לסוף דעת מכ"ת ואין ראיה ממתניתין לא לאסור ולא להתיר דאפשר דרבנן דר"י כמו ר"י ס"ל דחמץ לאחר פסח אסור בהנאה דבהא לא פליגי עם ר"י ולכן צריך בדיקה אבל לדידן דס"ל כרבי שמעון לעולם אימא לך אם ביטל דלא עבר על בל יראה אין צריך בדיקה וא"כ מתניתין איכא למידחי אבל מן הפוסקים איכא ראיה. ומהאי טעמא חזרתי בי בתשובה ראשונה ממה שהייתי רוצה להקשות על דברי הרא"ש והטור שהביאו הירושלמי בנידון זה דילמא | ומה שכתב מכ"ת והוכיח דמתניתין מיירי בשלא ביטל מדפירש דברי ר"י בגמרא דאם לא בדק באחד מג' פרקים הללו קאמר דאין לבדוק אח"כ דחיישינן דילמא אתי למיכל וא"כ בשלא ביטל מיירי דבביטל למה לא יבדוק לאחר פסח דלא אתי ליגע באיסור דאורייתא והאריך בזה הנה אף שכבר כתבתי דנהי כדברי מכ"ת מ"מ יש ראיה הנה לא יכולתי להתאפק כי לבי אומר לי בלתי ספק דכי ניים ושכיב אמרה להאי מילתא או כד טרוד כתביה דיש לתמוה הרבה עלן דברי מכ"ת דאליבא דמאן קאמרת להא מילתא אי אליבא דר"ש דקי"ל כוותיה דחמץ לאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום א"כ אפילו לא ביטל לא אתי ליגע באיסור דאורייתא דלר"ש חמץ לאחר זמנו שרי מדאורייתא לגמרי אפילו באכילה כדמוכח בגמרא גבי תערובות דקאמר כי קניס ר"ש בעיניה אבל ע"י תערובות לא משמע דאפילו בעיניה אינו אסור באכילה כ"א משום דקנס דהא תערובות אאכילה קאי א"כ גם בעיניה אאכילה קאי. ואע"ג דרש"י ז"ל פרק כל שעה דף כ"ט ד"ה דישראל נמי מישרא כתב שרי בהנאה לאחר זמנו לאו דווקא בהנאה אלא רש"י כן כתב משום דהתם אמתניתין קאי דלא קני אכילה כ"א הנאה ומתניתין קתני הנאה לרבותא דסיפא דאפילו בהנאה אסור וכן כתב רש"י ז"ל בהדיא אח"כ ד"ה מעל דלר"ש שרי אחר פסח אפילו באכילה היכא דליכא קנסא ופשוט הוא כיון דלר"ש ליכא קרא לאחר זמנו מהיכי תיתי למיסרא א"כ א"א לאוקמי אליבא דרש"י אלא אליבא דר"י קאמרת דהוא מאיה דשמעתתא הרי נוסף תימא על תימא דלר"י אפילו בטלו הוי אסור מדאורייתא דהא מסקינן התם דלר"י אפי' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנאה וא"כ מה הביטול עושה פשיטא דלא עדיף משל נכרי דלא הוי שלך ואפ"ה אסור וה"ה הפקר ולכן לא אוכל לירד לסוף דעת מכ"ת ואין ראיה ממתניתין לא לאסור ולא להתיר דאפשר דרבנן דר"י כמו ר"י ס"ל דחמץ לאחר פסח אסור בהנאה דבהא לא פליגי עם ר"י ולכן צריך בדיקה אבל לדידן דס"ל כרבי שמעון לעולם אימא לך אם ביטל דלא עבר על בל יראה אין צריך בדיקה וא"כ מתניתין איכא למידחי אבל מן הפוסקים איכא ראיה. ומהאי טעמא חזרתי בי בתשובה ראשונה ממה שהייתי רוצה להקשות על דברי הרא"ש והטור שהביאו הירושלמי בנידון זה דילמא הירושלמי לא ס"ל כתלמודא דידן דפסק הלכה כר"ש אלא כר"י ס"ל ולכן אסר ר"י מטעם הערמה דאי הערים ה"ל איסורא דאורייתא לר"י אבל לר"ש דאינו אלא מדרבנן לא חיישינן וחזרתי בי דלר"י אפילו בלא טעם דהערמה אפילו ידעינן שבטלו אסור כמ"ש ופשוט הוא: | ||
ומ"מ יש לומר דמלבד זה ליכא למימר הכי דבתלמוד שלנו מבואר דס"ל לר"י כר"ש ואם כן ליכא לאוקמי לתלמודא דירושלמי כר"י דא"כ קשיא דר"י אדר"י אם לא שנאמר דהתלמודים חולקין אליבא דרבי יוחנן וזה דוחק. ובזה מיושב נמי מה שהקשה מכ"ת דלמה לא מותיב בירושלמי ממשנה זו משום דמשנה זו ר"י ומחלוקתו שנאה והירושלמי אליבא דרבי שמעון דק"ל כותיה קאי. עוד כתב מכ"ת דאין לדחות שלהכי לא מותיב הירושלמי ממתניתין זו דהירושלמי מיירי בבדק וביטל הנה הגם כי משא ומתן זה אין צורך לשיטתי דכבר נתישב בדברי מ"מ יען כי הדברים האלו הם באים במחתרת על תשובתי ראשונה שגם אני פרשתי דברי הירושלמי בבדק כתקנת חז"ל צריך אני להשיב על דבריך. מ"ש מכ"ת למה לא הזכיר הירושלמי בדיקה כיון דבהכי תליא מילתא דרבי יוחנן וריש לקיש לאו דווקא היא דהירושלמי עיקר מחלוקתן נקט בין למ"ד משום זכיה כדאיתא התם א"כ תליא מחלוקתן אם הפקר יצא מרשותו קודם שזכה בו אחר כמחלוקת ר"מ ור"י בנדרים ס"פ אין בין המודר כמו שפירש הרשב"א ז"ל בתשובה הירושלמי שהבאתי כמ"ש אמ"כ בעזרת השם ובין למ"ד משום הערמה תלא נמי בהפקר וא"כ נקט הירושלמי מה שצריך לו ומה לו להזכיר בדיקה דאטו בעבריין עסקינן שעבר על דברי חז"ל שתקנו בדיקה אפי' אם יבטל ודאי לאו בעבריין עסקינן. ומה שהביא מכ"ת ראיה מ[[שו"ת הרשב"א/א/ע|תשובת הרשב"א סימן ע']] דגרס הפקר חמצו בי"ג לאחר פסח מהו ומפרש מכ"ת דמי"ג היה דעתו על מנת לפטור עצמו מבדיקה הנה קשה לבנות ע"ז יסוד לומר שהיה לו גירסא אחרת דלא כהרא"ש והטור ואין כוונתו מה שאני משיב ע"ז אנא להשיג עליך אחר שהיית על תשובה זו למה לא הרגיש מכ"ת כי לע"ד בתשובה זו נמצא סתירה בפירוש לדבריך שהרי הוא ז"ל כתב שם דבבור של חיטים אם ידוע שיש חיטים מבוקעות בקרקעיתו ונתיר אותו בביטל הנה לכשיפנה הבור אפשר שהיה צריך לבער אפילו לר"ש דהרי זה כמבטל ומתכוין לחזור ולזכות בו אחר פסח וכ"כ רב האי גאו"ן ז"ל אבל מחלוקת הוא בירושלמי הרי מבואר בדבריו דאם ביטל חמץ הידוע אסור הוא לאחר פסח אפילו באוצר דא"צ בדיקה כי אם ביטול אם נעשה אוצר קודם שלשים יום ק"ו בחמץ הידוע דצריך ביעור מדרבנן: | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת פני יהושע]] | [[קטגוריה:שו"ת פני יהושע]] | ||