430
עריכות
שו"ת הרא"ש/ח/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
<big>'''כלל ח - סימן יא'''</big> | <big>'''כלל ח - סימן יא'''</big> | ||
</center> | </center> | ||
הנודר או נשבע בחלום, ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום. דע, כי אין צריך כלום{{הערה|ופסקו הטור בשם אביו ביורה דעה {{ממ|[[טור/יורה דעה/רי]]}}.}}. דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים, כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב{{הערה|בקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/ח/ב|נדרים ח:]]}} הקשה מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ל/א|ל.]]}} שאם אמרו לו בחלום על מעות שהם של מעשר שני אין חושש לזה כי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידים, ומוכח שאין אוסרים דבר על פי חלום. ודחה, ששונה הדבר בנדר שהוא בעצמו נדר בחלום.}}. ולא דמי לנדוהו בחלום {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|נדרים ח']]}}, דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו מן השמים וצריך קירוב | הנודר או נשבע בחלום, ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום. דע, כי אין צריך כלום{{הערה|ופסקו הטור בשם אביו ביורה דעה {{ממ|[[טור/יורה דעה/רי]]}}.}}. דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים, כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב{{הערה|בקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/ח/ב|נדרים ח:]]}} הקשה מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ל/א|ל.]]}} שאם אמרו לו בחלום על מעות שהם של מעשר שני אין חושש לזה כי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידים, ומוכח שאין אוסרים דבר על פי חלום. ודחה, ששונה הדבר בנדר שהוא בעצמו נדר בחלום.}}. ולא דמי לנדוהו בחלום {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|נדרים ח']]}}, דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו מן השמים וצריך קירוב{{הערה|בפרישה {{ממ|[[פרישה/יורה דעה/רי#ה|יו"ד סי' רי סק"ה]]}} העיר מפני מה הוצרך הרא"ש לחלק שנידוי הוא סימן קללה בעלמא, הלא היה לו לחלק בפשיטות שדווקא בנדר בעינן פיו ולבו שוין מה שאין כן בנידוי שאינו תלוי בדעתו. ויישב, שבאמת הלא גם בנדר בחלום הרי לפי החלום היו דעתו ולבו שווין אלא כל הטעם שאין בחלומו ממש הוא משום שאין מחשיבים כלל את דברי החלום ואם כן הוא הדין בנידוי בחלום, ולכן הוצרך הרא"ש לטעם אחר שהוא סימן קללה בעלמא. | ||
ובאמת כעין דברי הפרישה כתב הר"ן {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ח/ב|נדרים שם]]}} שדווקא גבי נידוי יש לומר שמן השמים נדוהו מה שאין כן בנדר שהוא צריך לנדור. ואין דעת הר"ן כדעת הרא"ש בביאור סוגיית הגמרא בנדרים, שהרי כתב שם: וצ"ע במי שנדוהו בחלומו אם צריך לנהוג בכל דיני מנודה, ומבואר שהוא סובר שיתכן שהנידוי הוא נידוי מוחלט ואינו רק סימן קללה. | ובאמת כעין דברי הפרישה כתב הר"ן {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ח/ב|נדרים שם]]}} שדווקא גבי נידוי יש לומר שמן השמים נדוהו מה שאין כן בנדר שהוא צריך לנדור. ואין דעת הר"ן כדעת הרא"ש בביאור סוגיית הגמרא בנדרים, שהרי כתב שם: וצ"ע במי שנדוהו בחלומו אם צריך לנהוג בכל דיני מנודה, ומבואר שהוא סובר שיתכן שהנידוי הוא נידוי מוחלט ואינו רק סימן קללה. | ||