פתחי תשובה/יורה דעה/קיג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוספת קישורים פנימיים +
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר)
 
(הוספת קישורים פנימיים +)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''שהוא חי. ''' עבה"ט של מהרי"ט ז"ל שכתב דעיקר הגזירה היתה משום חתנות כו' וע' בס' תפארת למשה שכתב דלפי טעם זה שרי בישול של מומר דמשום חתנות ליכא (עיין לעיל ר"ס קי"ב מ"ש שם) אלא שהיה עוד טעם מבואר בב"י דשמא יאכילנו דברים אסורים ולפ"ז גם בישול של מומר אסור דהוי ככופר לכל התורה כולה ושמא יאכילנו דברים האסורים ע"ש ולפ"ז ה"ס מומר לחלל שבת בפרהסיא או לכל התורה כולה חוץ משתים אלו דדינו כעובד כוכבים כדלעיל סי' ב' ס"ה ולקמן הי' קי"ט גם כן בישולו אסור:
{{עוגןמ|א}} '''שהוא חי.''' עבה"ט של מהרי"ט ז"ל שכתב דעיקר הגזירה היתה משום חתנות כו' וע' בס' תפארת למשה שכתב דלפי טעם זה שרי בישול של מומר דמשום חתנות ליכא {{ממ|עיין לעיל ר"ס קי"ב מ"ש שם}} אלא שהיה עוד טעם מבואר בב"י דשמא יאכילנו דברים אסורים ולפ"ז גם בישול של מומר אסור דהוי ככופר לכל התורה כולה ושמא יאכילנו דברים האסורים ע"ש ולפ"ז ה"ס מומר לחלל שבת בפרהסיא או לכל התורה כולה חוץ משתים אלו דדינו כעובד כוכבים כדלעיל סי' ב' ס"ה ולקמן הי' קי"ט גם כן בישולו אסור:


{{עוגןמ|ב}} '''חיתוי בגחלים מהני. ''' עיין בתשובת רדב"ז החדשות סימן ג':
{{עוגןמ|ב}} '''חיתוי בגחלים מהני.''' עיין בתשובת רדב"ז החדשות {{ממ|[[שו"ת רדב"ז החדשות/ג|סימן ג']]}}:


{{עוגןמ|ג}} '''בכ"ע. ''' עבה"ט ועיין בספר תפארת למשה שכתב דמ"מ אם בישל עובד כוכבים כמאב"ד ולקחו מהאש וחזר בין אותו עובד כוכבים בין עובד כוכבים אחר וגמרו אסור ול"ד לדגים קטנים שמלחן עובד כוכבים וחזר וצלאן לקמן סעיף י"ב דאמליחה לא גזרו אבל הכא תחלתו וסופו ביד עובד כוכבים מהלי בב"א או שלקחו בנתיים מיהו אם לקחו ישראל מהאש והחזירו עובד כוכבים צ"ע עכ"ד ע"ש:
{{עוגןמ|ג}} '''בכ"ע.''' עבה"ט ועיין בספר תפארת למשה שכתב דמ"מ אם בישל עובד כוכבים כמאב"ד ולקחו מהאש וחזר בין אותו עובד כוכבים בין עובד כוכבים אחר וגמרו אסור ול"ד לדגים קטנים שמלחן עובד כוכבים וחזר וצלאן לקמן סעיף י"ב דאמליחה לא גזרו אבל הכא תחלתו וסופו ביד עובד כוכבים מהלי בב"א או שלקחו בנתיים מיהו אם לקחו ישראל מהאש והחזירו עובד כוכבים צ"ע עכ"ד ע"ש:


{{עוגןמ|ד}} '''וכן נוהגין. ''' ובשל"ה ד' ע"ו כתב דיש להחמיר כמהרש"ל דלא מהני אחר בישול מאב"ד ע"ש:
{{עוגןמ|ד}} '''וכן נוהגין.''' ובשל"ה ד' ע"ו כתב דיש להחמיר כמהרש"ל דלא מהני אחר בישול מאב"ד ע"ש:


{{עוגןמ|ה}} '''הדחק. ''' עבה"ט ועיין בתשובת מים רבים מסי' ט"ו עד סי' ך' ע"ש להתיר הערמונים והתורמסים ע"ש היטב:
{{עוגןמ|ה}} '''הדחק.''' עבה"ט ועיין בתשובת מים רבים מ[[מים רבים/יורה דעה/טו|סי' ט"ו]] עד [[מים רבים/יורה דעה/כ|סי' ך']] ע"ש להתיר הערמונים והתורמסים ע"ש היטב:


{{עוגןמ|ו}} '''לבריא. ''' עבה"ט ועיין באשל אברהם מ"ש לענין הכלים. ובספר חכמת אדם כלל ס"ו דין י"ב כתב דיש להתיר הכלים אחר מעל"ע אפילו בלא הגעלה ע"ש ועיין בחיי אדם כלל ס"ט דין ט"ז:
{{עוגןמ|ו}} '''לבריא.''' עבה"ט ועיין באשל אברהם מ"ש לענין הכלים. ובספר חכמת אדם {{ממ|[[חכמת אדם/סו#יב|כלל ס"ו דין י"ב]]}} כתב דיש להתיר הכלים אחר מעל"ע אפילו בלא הגעלה ע"ש ועיין בחיי אדם כלל ס"ט דין ט"ז:




תפריט ניווט