המאיר לעולם/א/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''וסבור''' הייתי לאמר דאם נחמיר כהב"ש בכונת הרי"ף שאם אינה יכולה לקרות בב"א החליצה פסולה משום דחשיבא כאילמת יתיישב קושית הרא"ש על הרי"ף והוא דרב כהנא ס"ל דאם אינה יכולה לקרות בב"א דלאביי דס"ל דלא אמרינן אסוקי מילתא היא החליצה פסולה הגם דרבא ס"ל דאסוקי מילתא היא מ"מ צריך להחמיר כאביי הואיל ולאביי החליצה פסולה דאינה ראויה לחליצה כאילמת. ואם יכולה לקרות בב"א דבזה גם לאביי אין החליצה פסולה אם אינה קוראה בב"א משום דאין הקריאה מעכב אם היא ראויה לקרות וא"כ גם לאביי אין כאן חשש אם לא תקרא בב"א רק שחיסר מצות קריאה בזה סמך רב כהנא על רבא דאסוקי מילתא היא. ולפ"ז לא קשה מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף כמובן דרב כהנא הכריע באינה יכולה לקרות בב"א לחוש לדברי אביי הואיל ויש כאן חשש פסול בחליצה אף דיעבד וביכולה לקרות בב"א דאין כאן חשש פסול בדיעבד רק חשש חסרון מצות קריאה בזה נוכל לסמוך על רבא דאסוקי מילתא היא. ולפ"ז גם אם נאמר כהב"ש בכונת דברי הרי"ף אין מדברי הרי"ף סתירה להש"א וסייעתא לבעל שבולי הלקט. (מה שכתבתי דרב כהנא הכריע וכו' אינו מדוקדק דבגמרא מבואר מודה רבא בלא אבה יבמי וכו' לכן צ"ל דרבא בעצמו חושש לסברת אביי באינה יכולה לקרות בב"א הואיל דלאביי הוא חשש פסול בדיעבד). אבל באמת לא מסתבר לאמר כן דלפ"ז אינו ברור לרבא דאסוקי מילתא היא דהא באינה יכולה לקרות בב"א חושש לסברת אביי א"כ גם ביכולה לקרות בב"א מהראוי לחוש לסברת אביי משום מצות קריאה אע"ג שאין כאן חשש פסול בהחליצה מ"מ יש חשש חסרון מצות קריאה ומה נפסיד אם נצטרך שתקרא בב"א לחוש לדעת אביי בשביל מצות קריאה אע"ג שאין כאן חשש פסול בחליצה: