תוספות רי"ד/קידושין/נד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 6: שורה 6:
'''אמר רב חזרנו על כל צדדים כו''''  פי' רב סבירא ליה כר' יוחנן דהקדש בשוגג מתחלל לרבי מאיר אבל לטעמא דרבי יוחנן לא סבירא ליה דאלו ר' יוחנן תלי טעמא דמתניתין משום קדושי טעות ואלו רב מפרש מתניתין בכתנות כהונה הא במעות הקדש מקודשת ולא חיישינן לקידושי טעות ודברי המורה מוכיחים דר' יוחנן סבירא ליה דאין הקדש מתחלל בשוגג כרב חסדא ואינו נראה לי:
'''אמר רב חזרנו על כל צדדים כו''''  פי' רב סבירא ליה כר' יוחנן דהקדש בשוגג מתחלל לרבי מאיר אבל לטעמא דרבי יוחנן לא סבירא ליה דאלו ר' יוחנן תלי טעמא דמתניתין משום קדושי טעות ואלו רב מפרש מתניתין בכתנות כהונה הא במעות הקדש מקודשת ולא חיישינן לקידושי טעות ודברי המורה מוכיחים דר' יוחנן סבירא ליה דאין הקדש מתחלל בשוגג כרב חסדא ואינו נראה לי:


''''''ומשנתינו בכתנות כהונה שבלו.''''''  פי' וקסבר רבי מאיר בשוגג לא קידש הואיל ונתנו ליהנות בהן בשגגה אבל במזיד קידש שלא ניתנו ליהנות המן מזיד. ורבי יהודה סבר בשוגג קידש כדין כל הקדש שמתחלל בשוגג שאע"פ שנתנו להנות בהן בדבר אחד שאר ההנאות אסורות הן ויש בןה דין מעילה אבל במזיד לא קידש שאין הקדש מתחלל בזיד. ואתא ר"מ לאפלוגי על רבי יהודה בתרתי פיג עליה במזיד ואמר קידש ופלי געליה נמי בשוגג דיש שוגג שלא קידש כגון כתנות כהונה. וכי מקשינן לקמן לר"מ משירי הלשכה שהרי ניתנה להנות מחמות העיר ומגדולתיה הכי מקשה דאף במזיד הותרה הנאתן שהרי יושבין עליהן ולא דמי לכתנות כהונה שאל נתנו ליהנו אל אבשוגג ואל במזיד ומשום הכי מקשינן מינה לרב דאי לא ניתנה ליהנות אלא בשוגג הוה ליה לתרוצי הא דקאמר רבי מאיר מועלין בשירי הלישכה במזיד הוא וכדאמר נמי במתניתין גבי כתנות כהונה אלא משום דאמרינן דחומת העיר ומגדולתיהן נתנו ליהנות אפילו במזיד והמורה פי' הנאת חוממת ומגדולתיה בשגגה ואינו נראה לי. ואל היא שלא הזכי רהמרוה שגגה אלא אצל המעילה שאין מעילה במזיד אבל הנאת החומה אפילו במזיד שריא:
'''ומשנתינו בכתנות כהונה שבלו.'''  פי' וקסבר רבי מאיר בשוגג לא קידש הואיל ונתנו ליהנות בהן בשגגה אבל במזיד קידש שלא ניתנו ליהנות המן מזיד. ורבי יהודה סבר בשוגג קידש כדין כל הקדש שמתחלל בשוגג שאע"פ שנתנו להנות בהן בדבר אחד שאר ההנאות אסורות הן ויש בןה דין מעילה אבל במזיד לא קידש שאין הקדש מתחלל בזיד. ואתא ר"מ לאפלוגי על רבי יהודה בתרתי פיג עליה במזיד ואמר קידש ופלי געליה נמי בשוגג דיש שוגג שלא קידש כגון כתנות כהונה. וכי מקשינן לקמן לר"מ משירי הלשכה שהרי ניתנה להנות מחמות העיר ומגדולתיה הכי מקשה דאף במזיד הותרה הנאתן שהרי יושבין עליהן ולא דמי לכתנות כהונה שאל נתנו ליהנו אל אבשוגג ואל במזיד ומשום הכי מקשינן מינה לרב דאי לא ניתנה ליהנות אלא בשוגג הוה ליה לתרוצי הא דקאמר רבי מאיר מועלין בשירי הלישכה במזיד הוא וכדאמר נמי במתניתין גבי כתנות כהונה אלא משום דאמרינן דחומת העיר ומגדולתיהן נתנו ליהנות אפילו במזיד והמורה פי' הנאת חוממת ומגדולתיה בשגגה ואינו נראה לי. ואל היא שלא הזכי רהמרוה שגגה אלא אצל המעילה שאין מעילה במזיד אבל הנאת החומה אפילו במזיד שריא:


'''מאי לאו אפילו אלא בלו פירש והאי דנקט בלו משום רבותא דאף על גב דבלו עדיין קדושתן עליהן.'''
מאי לאו אפילו אלא בלו פירש והאי דנקט בלו משום רבותא דאף על גב דבלו עדיין קדושתן עליהן.




תפריט ניווט