178,036
עריכות
אבני נזר/אבן העזר/שכא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עיצוב וחלוקה לס"ק
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן שכא | {{מרכז|'''סימן שכא'''}} | ||
==א== | |||
א) (שם ע"ב) בגמ' כל הפוחת אפי' בתנאה. מפורש יפה ברא"ש לא מבעיא בכותבת {{עוגן|צט:}}{{עוגן|צט־ג}}לו התקבלתי דאז אין לה כתובה כיון דמחלה דהוי בעילת זנות, אלא אפי' הפוחת בתנאה בשעת הקידושין דתנאי בטל ואית לה כתובה הוי בעילת זנות כיון דלא סמכא דעתה, וכן משמע בבעה"מ, וקשה על הרמב"ם ז"ל דפסק דאפי' כותבת התקבלתי בטל ואית לה כתובה, וזה דלא כשום תנא: | א) (שם ע"ב) בגמ' כל הפוחת אפי' בתנאה. מפורש יפה ברא"ש לא מבעיא בכותבת {{עוגן|צט:}}{{עוגן|צט־ג}}לו התקבלתי דאז אין לה כתובה כיון דמחלה דהוי בעילת זנות, אלא אפי' הפוחת בתנאה בשעת הקידושין דתנאי בטל ואית לה כתובה הוי בעילת זנות כיון דלא סמכא דעתה, וכן משמע בבעה"מ, וקשה על הרמב"ם ז"ל דפסק דאפי' כותבת התקבלתי בטל ואית לה כתובה, וזה דלא כשום תנא: | ||
==ב== | |||
ב) ונ"ל דדווקא לר"מ דאית לי' בדרבנן תנאו קיים והא דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה משום שקלה בעיניו להוציאה הא לא הוי רק מדרבנן אף דעיקר כתובה לר"מ מדאורייתא, ע"כ בכותבת מהני מחילה אף שדעתו להשהותה והוא עיקר האיסור הא אינו עוקר רק איסור דרבנן, ולר"מ כשם שבדבר שבממון תנאו קיים בדרבנן כמו כן בדבר איסור, דהא לר"מ א שני לי' בין דבר שבממון, דהא קמן לר"מ בדאורייתא אף בדבר שבממון תנאו בטל, א"כ הא דבדרבנן תנאו קיים לאו משום דבר שבממון הוא, ואף בדבר איסור תנאו קיים אף אנן קיי"ל כר' יהודה לגבי ר"מ דבדרבנן עביד רבנן חיזוק דקי"ל ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואף דר' יוסי פליג עלה, היינו במה דס"ל לר' יהודה דעשו חיזוק בדבריהם יותר משל תורה דאף בדבר שבממון תנאו בטל פליג ר' יוסי, אבל עכ"פ עשו חיזוק כשל תורה, וא"כ כיון דקי"ל כר"מ בגזירותיו דהוי בעילת זנות, א"כ מתנה בדבר איסור ותנאו בטל כן נ"ל בדעת הרמב"ם ז"ל ועיין בלח"מ: | ב) ונ"ל דדווקא לר"מ דאית לי' בדרבנן תנאו קיים והא דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה משום שקלה בעיניו להוציאה הא לא הוי רק מדרבנן אף דעיקר כתובה לר"מ מדאורייתא, ע"כ בכותבת מהני מחילה אף שדעתו להשהותה והוא עיקר האיסור הא אינו עוקר רק איסור דרבנן, ולר"מ כשם שבדבר שבממון תנאו קיים בדרבנן כמו כן בדבר איסור, דהא לר"מ א שני לי' בין דבר שבממון, דהא קמן לר"מ בדאורייתא אף בדבר שבממון תנאו בטל, א"כ הא דבדרבנן תנאו קיים לאו משום דבר שבממון הוא, ואף בדבר איסור תנאו קיים אף אנן קיי"ל כר' יהודה לגבי ר"מ דבדרבנן עביד רבנן חיזוק דקי"ל ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואף דר' יוסי פליג עלה, היינו במה דס"ל לר' יהודה דעשו חיזוק בדבריהם יותר משל תורה דאף בדבר שבממון תנאו בטל פליג ר' יוסי, אבל עכ"פ עשו חיזוק כשל תורה, וא"כ כיון דקי"ל כר"מ בגזירותיו דהוי בעילת זנות, א"כ מתנה בדבר איסור ותנאו בטל כן נ"ל בדעת הרמב"ם ז"ל ועיין בלח"מ: | ||
==ג== | |||
ג) והר"ן כתב דס"ל להרמב"ם הלכתא כר"מ ולא מטעמי' משמע דס"ל לר"מ לא מהני התקבלתי, ותמיהני דבגמ' מפורש טעמא דר"מ משום דכתובה דאורייתא, והא דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה ודאי לא הוה רק מדרבנן: | ג) והר"ן כתב דס"ל להרמב"ם הלכתא כר"מ ולא מטעמי' משמע דס"ל לר"מ לא מהני התקבלתי, ותמיהני דבגמ' מפורש טעמא דר"מ משום דכתובה דאורייתא, והא דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה ודאי לא הוה רק מדרבנן: | ||
==ד== | |||
ד) ובעיקר מה דחידש הרמב"ם דבכותבת חשוב מתנה על מה שכתוב בתורה משום בעילת זנות, לולי דבריו ז"ל הי' נראה דכהאי גוונא לא חשוב מתנה עמ"ש בתורה דאין התנאי עוקר רק מה ששוהא עמה אח"כ ועדיף מעל מנת שתאכל בשר חזיר בהמגרש (פ"ד.) דלא חשוב מתנה על מה שכתוב בתורה דלאו ודאי עקר אפשר דלא אכלה וכ"ש בזה שהתנאי אינו לעקור כלל ואפשר שאינו שוהא עמה אח"כ: | ד) ובעיקר מה דחידש הרמב"ם דבכותבת חשוב מתנה על מה שכתוב בתורה משום בעילת זנות, לולי דבריו ז"ל הי' נראה דכהאי גוונא לא חשוב מתנה עמ"ש בתורה דאין התנאי עוקר רק מה ששוהא עמה אח"כ ועדיף מעל מנת שתאכל בשר חזיר בהמגרש (פ"ד.) דלא חשוב מתנה על מה שכתוב בתורה דלאו ודאי עקר אפשר דלא אכלה וכ"ש בזה שהתנאי אינו לעקור כלל ואפשר שאינו שוהא עמה אח"כ: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||