גליוני הש"ס/סנהדרין/עב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ע"ב א' הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סו"מ, נ"ב דוגמתו לקמן צ' א' הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודת עכו"ם:
{{מרכז|'''דף ע"ב ע"א'''}}


שם חזקה אין אדם מעמיד על ממונו, נ"ב דוגמתו שבת קנ"ג א' קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו:
'''{{עוגן1|הגיעה}} תורה לסוף דעתו של בן סו"מ.''' נ"ב דוגמתו לקמן צ' א' הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודת עכו"ם:


שם והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להרגו, נ"ב ע' רש"י ברכות נ"ח א' דפי' דהתורה אמרה בדין מחתרת עצמו ע"ש ואין הל' מתיישב כ"כ דהל"ל ואמרה תורה דו"ק וע' חזקוני פ' פנחס עה"כ כי צוררים הם לכם כ' מכאן אמרו אם בא להרגך השכם להרגו ולב' הפירושים יל"ע דכיון דילפי' לי' מקרא א"כ הא אינו סברא חיצונית וכיון דכה"ת לישראל נאמרה ולא לעכו"ם א"כ ראוי שלא ינהוג דין זה דהבא להורגך כו' בב"נ ואילו בתוס' ע"ז י' ב' ד"ה חד קטיל מבואר דנוהג גם בב"נ וגם צ"ע דבהך דתוס' ע"ז לא חשב העבד כלל להורגו רק שהי' מסתבב ממנו כך וא"כ הרי אין לימוד ע"ז מהך דכי צוררים הם לכם דחשבו להורגם וגם אמחתרת גופי' ק' כן דאיך יש ללמוד מהך דכי צוררים הם שחשבו להורגם אבא במחתרת שאין בא להרוג כלל רק שאילו הי' קם בעה"ב נגדו הי' הורג אבל אין ביאתו להרוג ע' תוס' ב"ב ז' ב' ד"ה לפי שבח ממון דבא במחתרת אין נחשב בא על נפשות רק על ממון ולא חשיב סכנת נפשות עש"ה ואולם ביומא פ"ה ב' חשיב לי' וודאי סכנת נפשות ע"ש דאמר אמחתרת אשכחן וודאי ספק מנלן וע"ש ברש"י:
'''{{עוגן1|חזקה}} אין אדם מעמיד על ממונו.''' נ"ב דוגמתו שבת קנ"ג א' קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו:
 
'''{{עוגן1|והתורה}} אמרה אם בא להורגך השכם להרגו.''' נ"ב ע' רש"י ברכות נ"ח א' דפי' דהתורה אמרה בדין מחתרת עצמו ע"ש ואין הל' מתיישב כ"כ דהל"ל ואמרה תורה דו"ק וע' חזקוני פ' פנחס עה"כ כי צוררים הם לכם כ' מכאן אמרו אם בא להרגך השכם להרגו ולב' הפירושים יל"ע דכיון דילפי' לי' מקרא א"כ הא אינו סברא חיצונית וכיון דכה"ת לישראל נאמרה ולא לעכו"ם א"כ ראוי שלא ינהוג דין זה דהבא להורגך כו' בב"נ ואילו בתוס' ע"ז י' ב' ד"ה חד קטיל מבואר דנוהג גם בב"נ וגם צ"ע דבהך דתוס' ע"ז לא חשב העבד כלל להורגו רק שהי' מסתבב ממנו כך וא"כ הרי אין לימוד ע"ז מהך דכי צוררים הם לכם דחשבו להורגם וגם אמחתרת גופי' ק' כן דאיך יש ללמוד מהך דכי צוררים הם שחשבו להורגם אבא במחתרת שאין בא להרוג כלל רק שאילו הי' קם בעה"ב נגדו הי' הורג אבל אין ביאתו להרוג ע' תוס' ב"ב ז' ב' ד"ה לפי שבח ממון דבא במחתרת אין נחשב בא על נפשות רק על ממון ולא חשיב סכנת נפשות עש"ה ואולם ביומא פ"ה ב' חשיב לי' וודאי סכנת נפשות ע"ש דאמר אמחתרת אשכחן וודאי ספק מנלן וע"ש ברש"י:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט