גליוני הש"ס/כתובות/יח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

שם ב' אבל אנוסים היינו, נ"ב ע' דין דיינים שאמרו אנוסים היינו בשו"ת משפטים ישרים סי' שכ"ז:

שם הרי אלו נאמנים, נ"ב יש לעיין מדוע אין ב"ד מכריחין אותן לכתוב חתימתם אחספא ולראות אם דומה לחתימתם שבשטר ואם יודמה הרי יהי' כתב ידם יוצא ממקום אחר ולא יאמנו לפסול השטר וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' נ"ג מש"ש בזה:

שם ואם יש עדים כו' אינן נאמנים, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ה אות ג':

שם כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, נ"ב בשאלתות פ' ויקרא והיכא דאסהיד בבי"ד והדר בי' בתכ"ד מצי הדר לאחר כ"ד לא דכתי' אם לא יגיד ונשא עונו כיון שלא הגיד לא יגיד וממילא כיון שהגיד (כצ"ל ומש"ש שלא הגיד ט"ס) שוב אינו חוזר ומגיד עכ"ל נ' דמפרש דכיון שלא הגיד שוב אינו מגיד והוא כהך דפ"ק דיבמות דדריש אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה וה"נ כיון שלא הגיד היינו שהשיבו לא ידענו שוב אינם מגידים דאפי' רוצים אח"כ להגיד אינם נאמנים עוד לחזור ממה שאמרו לא ידענו וממילא כיון שהגיד ג"כ שוב אינו חוזר ומגיד לחזור מעדותו דמ"ש מעיד שכך וכך הי' מאומר לא ידעתי שאין יכול לחזור ושוב ראיתי בשיטה מקובצת כאן דהביא קצת מזה הפי' בשם התוס' וחידוש שלא הביא דברי השאלתות ראש המדברים וע' שו"ת אמרי אש חאה"ע סי' ל"ט עש"ה וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קס"ו כ' ואדם שהעיד ושינה עדותו מלקין אותו ומה שהעיד ראשון מקוים עכ"ל נ' הכוונה דלוקה על עדות השני' מלא תענה ובזה"ז לוקה מכת מרדות במקום מלקות דאוריתא ואף דאין אדם מע"ר מ"מ כאן הרי ממ"נ העיד שקר או בראשונה או בשני' ומסברא הי' מקום לספק בזה די"ל דכיון דקיי"ל דאין חוזר ומגיד אין אל עדותו השני' תורת עדות כלל וה"ל דובר שקרים בעלמא לא מעיד עדות שקר וע' ס' בית אברהם נדפס מחדש להגאון הקדוש מטשעכאנאווא ז"ל מש"ש בשבועות ל"א ב' על המשנה השביע עליהם חמשה פעמים כו' וע"ע שם מש"ש במכות ו' א' ד"ה עיין ברמב"ם כו' עש"ה וע"ע שו"ת הרא"ש כלל נ"ח אות ה' לעניין עדים שאומרים לעצמינו העדנו עש"ה וע"ע שם אות ו' מש"ה מש"ש וע' מכות ג' א' ע"ש וצ"ע וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רל"ג וסי' ר"נ וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ח וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ד' מש"ש אבל לעניין גוף המתנה וקיומה אני אומר כו' עש"ה כל הדיבור וע"ע שם סי' י"ג עש"ה וע"ע רש"י סנהדרין מ"ד ב' ד"ה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ע"ש מש"ש ואפי' מיחשדינהו נמי לא מיבעי כו' ומשמע מדבריו דמה שאומרים בחזרה אנו מחזיקין אותו לשקר ואפ"ה לא בעי' למיחשדינהו דאמרי' דכוונתם למה לנו לחוב כו' ולכן אין נעשין רשעים בכך וע"ע תוס' סנהדרין ס"ה ב' ד"ה יצאו עדים דכ' א"נ כגון שחזרו בהן מעצמן כו' ושם צ"ע דכיון דהדין דאינו חוזר ומגיד ומחזיקין מה שאומרים בחזרה לשקר ותדע שהרי מי שהעידו עליו נהרג ע"י עדותם הראשונה אף עתה אחר שחזרו כו' וע"כ דמחזיקין החזרה לשקר וא"כ מאי ה"א דיביאו קרבן על עדותם שהעידו הא הכהנים צריכין להקריב הקרבן והרי אנחנו מחזיקים החזרה לשקר וה"ל הקרבן חב"ע וצע"ג וע"ע שו"ת עבודת הגרשוני סי' ג':

שם עדים החתומים על השטר נעשה כו', נ"ב ע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' כ"ד אות ג' וע"ע שם טור ב' סי' ב' ד"ה וא"ת בשלמא כו':

שם תוד"ה אין כ' ועוד דחוזרים ומגידים כו' ועוד דבשני עדים כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י מינץ סי' ב' וסי' ג' עש"ה: