13,496
עריכות
חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך הקלדה
(המשך הקלדה) |
(המשך הקלדה) |
||
| שורה 803: | שורה 803: | ||
צורה לעצמה, אף אם אינה בצורה בולטת לעצמה כצורות ודרכי | צורה לעצמה, אף אם אינה בצורה בולטת לעצמה כצורות ודרכי | ||
הראשונים זצ"ל. | הראשונים זצ"ל. | ||
{{מרכז|'''{{עוגן1|ה}}.'''}} | |||
ומעתה גוף, נפש, רוח, ונשמה וכו' של איש הישראל, כלים | |||
להתגלות נשמת ההתגלות העילאה הם, כי על ידיהם ובהם מתגלה | |||
קדושתו ית'. לכן האיש ישראל בעבדו את ד', אם בכח הוא עובד | |||
ומוציא את כחי גופו רוחו ונשמתו ככל עבודה המיגעה ומוציאה | |||
את הכח, ומעלה אותם ומחברם לד', אז בהתחברות הזאת אור | |||
עליון מתלבש ומתגלה בהם, ואם רק שימוש הוא עשיתו את | |||
התורה ומצות, לא עבודה המיגעת, לא מוציא לא מעלה ולא | |||
מחבר אותם אז אין התגלות ולא אור, כי האם תגלה העין את | |||
כח הראי' מהנפש אם לא תתחבר עמה, והאם איזה דבר מושכל | |||
יגלה שכל מהנפש אם לא יתיחד עמה ע"י עיון והעמקת הדעת. | |||
גם את הספירות של מעלה פוגם איש כזה, כיון שאינו מגלה | |||
אותן, וכנ"ל מהפרדס למעלה אין ימין ולא שמאל וכו' ורק האיש | |||
הוא המגלה, ומין מרכבה הם נפשו רוחו וכו' שעליהם וכפיהם | |||
אור קדושתו ית' מתגלה. דע את אלהי אביך ועבדהו לא בחקירה | |||
אנושית רק בעבודה תוכל לדעתו, אבל עבודה בכח לא בשימוש | |||
בלבד. | |||
ומעתה נבין יותר את ענין השירה שדברנו לעיל, ונבין מעט | |||
גם את ענין התפלה לפי ערך דברינו אלה, כי איתא בזוהר הקדוש | |||
(פקודי [[זוהר/ב/רסח/ב|רס"ח ב']]), חביתין וכל שאר מנחות לאתערא רוחא דקדשא | |||
ברעותא דכהנא, ושירתא דליואי וצלותא דישראל, לעורר את רוח | |||
הקודש ברצון הכהנים ושירת הלוים ותפילת ישראל. משמע שג' | |||
מדרגות הן, רוח הקודש היא הא', והשירה צמצום והתקטנות של | |||
רוח הקודש, והתפלה צמצום והתקטנות השירה היא. וכבר דברנו | |||
שגם השירה מין ראי' היא, שמתפעל מן ניצוץ הוד עליון והארת | |||
הקדושה שראתה נפשו ומדברה בשירות ותשבחות, ורק הנביאים | |||
ובעלי רוח הקודש יכלו לאמור שירה חדשה, מפני שראייתם | |||
היתה ברורה ומפורשת וידעו לאמור מה ראו, ואנו שראיתנו | |||
קטנה והתלהבות נפשנו מעטה, אין אנו יכולים לבאר אותה בשירה | |||
חדשה ולתאר ולפאר את אשר ראתה נפשנו, ורק בשירת נביאינו | |||
את הניצוץ הקטן שבנו אנו מכניסים ומלבישים. והאם גם ניצוץ | |||
הקטן הזה תמיד ער בנו, האם אין זמנים שרוצה האיש להתעורר | |||
ולגלות את טוהר לבו ונשמת הישראל אשר בו ולא יוכל, כאילו | |||
שוכב הוא אז בבור חשוך אין אור ואין לב. | |||
שני דברים בגו, כי לפי דברינו אלה שבארנו מעט את דברי | |||
קודש של הפרדס, יוצא לנו, שלא נפשו בלבד מתנוצצת בקרב | |||
האיש הישראלי בשעה שמתעורר ומתעלה, ולא בחלק הקדושה | |||
שנשתלשל ונמשך להיות נפש רוח נשמה חי' ויחידה שלו בלבד | |||
נפשו מסתכלת בשעה זו שמתלהבת, רק בחי' מרחוק ד' נראה לי, | |||
כיון שע"י נפשו, רוחו, נשמתו וכו' הארת ד' מתגלה והם נעשים | |||
המרכבה והכלים שע"י וכעין צורתם ברוחניות מתגלה, יכול הוא | |||
ע"י נפשו רוחו וכו֫' להסתכל מרחוק גם בהארת הוד הקדושה | |||
המתגלה בכלל על ידו, ולא הצדיקים אשר מלפנים בלבד שאת | |||
כל נפשם וגופם וכו' עשו מרכבת הקדושה, רק גם כל איש ישראל | |||
לפי ערכו, אם שומר את כל גופו ונפשו מנמיכיות עכ"פ, יכול | |||
לעשות מרכבה מחלקים הטובים הבודדים שבגופו נפשו וכו' | |||
שעובד מקדש ומעלה. ותלוי בכמות המרכבה שלו, כמה תורה למד | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||