13,481
עריכות
(המשך הקלדה) |
(המשך הקלדה) |
||
שורה 463: | שורה 463: | ||
והוא נעשה להר בוער, האש מתפרץ וא"א לו להתאפק עד הסדר, | והוא נעשה להר בוער, האש מתפרץ וא"א לו להתאפק עד הסדר, | ||
ומוכרח תיכף במעריב לאמר הלל. וכמה חזק הוא הגוף שעומד | ומוכרח תיכף במעריב לאמר הלל. וכמה חזק הוא הגוף שעומד | ||
על עמדו בשעה שהלב והנשמה כל כך מרקדים ומפזזים, הומים | |||
ורועשים בשירה לד'. וכשמסיים את ההלל ואומר נוכח ד', כי | |||
לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כמעט נמס לבו בקרבו, רבש"ע | |||
זהו באמת הטוב האמיתי הטוב שבכל העולמות העליונים והתחתונים | |||
להודות לך ולזמר לשמך, ויושב על הסדר, מקדש ואומר ההגדה | |||
ועורך השלחן, הסעודה אשר מעין סעודת עוה"ב. גם אברי הגוף | |||
עוזבים כבר את גופניותיהם והחושים את חושיותיהם וכלם | |||
משתחוים ומתבטלים לד' שכ"כ התקרב אלינו עתה, אף השלחן | |||
הנרות והכתלים כלנו יחד נעשים חטיבה אחת וכלנו כורעים, בוכים, | |||
שמחים ומהללים להודו ותפארתו ית', מעין עוה"ב נעשה בהם, | |||
יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער, כלם נשמות טהורות | |||
וכלם יחד עובדים ומשבחים להוד קדושתו אשר נתגלה לעיניהם. | |||
וכמה גדול האיש ישראל, שממשיך הלילה הזה לכל השנה ותמיד | |||
שקוע הוא בטהרה, קדושה, וצחצוח עליון כזה. | |||
ואף אז בפסח, שהזמן גורם להסתכלות בהוד עליון יותר מבכל | |||
השנה, מ"מ קשה לו להאדם לבאר אחר הפסח מה ראתה נפשו, | |||
ומה הרגיש גם בגופו, לכל היותר יכול הוא רק להבחין בין | |||
התעוררות נפשו התלהבותה והרגשתה בראש השנה ויוה"כ לבין | |||
התעוררותה והתלהבותה והרגשתה בליל הפסח, שאז בר"ה ויוה"כ | |||
גם האור גם השמחה כלם ביראה אימה ופחד היו, ובפסח גם | |||
היראה באהבה היא. בר"ה ויוה"כ צורת כל ההרגשות והתלהביות | |||
הנפש היתה יראה, ובפסח הוד ויקר מלכותא עילאה. ויותר מזה | |||
קשה לו כבר לבאר, מפני שמעטה היא ראייתו, לכן קשה שיאמר | |||
שירה חדשה ויבאר ברוח הקודש את אשר ראתה נפשו במרום ורק | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |