רמב"ן/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך הקלדה
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 51: שורה 51:
'''אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך.''' פירש [[אבן עזרא/{{כאן}}#כו|ר"א]] להבין טעם מה שיצוך לעשות. והישר בעיניו תעשה מצות עשה והאזנת למצותיו מצות לא תעשה. ובמכילתא אמרו והישר בעיניו תעשה. זה משא ומתן. מלמד שכל הנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו מעלה עליו כאלו קיים כל התורה כלה. ועוד אבאר זה בהגיעי בפסוק ועשית הישר והטוב אם ייטב האל עמי הטוב:
'''אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך.''' פירש [[אבן עזרא/{{כאן}}#כו|ר"א]] להבין טעם מה שיצוך לעשות. והישר בעיניו תעשה מצות עשה והאזנת למצותיו מצות לא תעשה. ובמכילתא אמרו והישר בעיניו תעשה. זה משא ומתן. מלמד שכל הנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו מעלה עליו כאלו קיים כל התורה כלה. ועוד אבאר זה בהגיעי בפסוק ועשית הישר והטוב אם ייטב האל עמי הטוב:


'''כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.''' לשון [[רש"י/{{כאן}}#כו|רש"י]] לא אשים עליך ואם אשים הרי הם כאלו לא הושמו כי אני ה' רופאך זה מדרשו. ופשוטו כאדם שאומר אני הוא הרופא המזהירך שלא לאכול דברים המחזירים את האדם לחליו ע"כ. ואין פשוטו של מקרא שיהיה רופאך תואר. ואין דרך שיבטיח האדון את עבדיו אם תעשה כל רצוני וחפצי לא אמית אותך בתחלואים רעים ולא כן כל ההבטחות שבתורה. אבל אזהרה שיזהירם שלא יהיו במורדיו כמצרים. כי בשמעם קולו ינצלו מכל אותה המחלה כי כל המחלה ההיא ראויה לבא על כל עוברי רצונו כאשר באה על המצרים שלא שמעו אליו וזה כדרך שאמר שישים בך את כל מדוה מצרים אשר יגורת מפניהם ודבקו בך. ואמר כי אני ה' רופאך הבטחה שאסיר מקרבך מחלה באה כדרך כל הארץ כאשר רפאתי המים. ואמר [[אבן עזרא/{{כאן}}#כו|ר"א]] כי האות הזה והוא הראשון במדבר הפך המכה הראשונה שבמצרים כי מימי היאור היו מתוקים והפכם לרעה. ואלו היו מרים ורפא אותם. והנה השם יעשה דבר והפכו. על כן יש לך לירא מפניו שלא תמר בו שלא יריע לך בהם ולאהוב אותו. כי ייטב לך כאשר ריפא להם המים. וענין הכתוב שמדבר בשני לשונות ומצותיו וחקיו ולא אשים עליך כי אני ה' כבר כתבתי לך שלישים בביאור ענינו. ויובן ממלת לקול וממלת אני. כי אם נשמע לקול אלהינו לשמור מצות ה' וחקיו יהיה השם הנכבד רופאנו. ומכאן תקנו בברכות אשר קדשנו במצותיו וצונו. כי הברכות יש בה מלכות. והמצות נצטוו לנו מן העולם ועד העולם והמשכיל יבין. והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו. והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו בה מלכות הן לנכח  
'''כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.''' לשון [[רש"י/{{כאן}}#כו|רש"י]] לא אשים עליך ואם אשים הרי הם כאלו לא הושמו כי אני ה' רופאך זה מדרשו. ופשוטו כאדם שאומר אני הוא הרופא המזהירך שלא לאכול דברים המחזירים את האדם לחליו ע"כ. ואין פשוטו של מקרא שיהיה רופאך תואר. ואין דרך שיבטיח האדון את עבדיו אם תעשה כל רצוני וחפצי לא אמית אותך בתחלואים רעים ולא כן כל ההבטחות שבתורה. אבל אזהרה שיזהירם שלא יהיו במורדיו כמצרים. כי בשמעם קולו ינצלו מכל אותה המחלה כי כל המחלה ההיא ראויה לבא על כל עוברי רצונו כאשר באה על המצרים שלא שמעו אליו וזה כדרך שאמר שישים בך את כל מדוה מצרים אשר יגורת מפניהם ודבקו בך. ואמר כי אני ה' רופאך הבטחה שאסיר מקרבך מחלה באה כדרך כל הארץ כאשר רפאתי המים. ואמר [[אבן עזרא/{{כאן}}#כו|ר"א]] כי האות הזה והוא הראשון במדבר הפך המכה הראשונה שבמצרים כי מימי היאור היו מתוקים והפכם לרעה. ואלו היו מרים ורפא אותם. והנה השם יעשה דבר והפכו. על כן יש לך לירא מפניו שלא תמר בו שלא יריע לך בהם ולאהוב אותו. כי ייטב לך כאשר ריפא להם המים. וענין הכתוב שמדבר בשני לשונות ומצותיו וחקיו ולא אשים עליך כי אני ה' כבר כתבתי לך שלישים בביאור ענינו. ויובן ממלת לקול וממלת אני. כי אם נשמע לקול אלהינו לשמור מצות ה' וחקיו יהיה השם הנכבד רופאנו. ומכאן תקנו בברכות אשר קדשנו במצותיו וצונו. כי הברכות יש בה מלכות. והמצות נצטוו לנו מן העולם ועד העולם והמשכיל יבין. והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו. והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו בה מלכות הן לנכח אתה גבור אתה קדוש וכן כלם. ותקנו בעלינו לשבח נסתר מפני שמזכירין בה מלפני מלך מלכי המלכים והבן זה:


==כז==
'''ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים.''' איננו דבר גדול בהמצא במקום שבעים תמרים כי בשפל מקומות ימצאו אלף תמרים ויותר מהמה ועינות מים רבים יוצאים בבקעה ובהר ולמה יספר הכתוב הזה. ו[[אבן עזרא/{{כאן}}#כז|ר"א]] אמר כי יספר הכתוב שבאו במקום טוב הפך מרה. כי באילם עינות רבות והם מים מתוקים ויפים. כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים. ולכן אמר ויחנו שם כי נתעכבו שם בעבור זה ימים יותר משאר המקומות שעברו בהן. אבל בפרשת אלה מסעי {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לג#ט|במדבר לג ט]]}} לא ספר דבר ממרה ואמר ויסעו ממרה ויבאו אילמה ושם{{הערה|לשון הכתוב שם: ובאילם.}} שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם ולא האריך כן בכל מקומות המסעים. ו[[רש"י/{{כאן}}#כז|רש"י]] כתב שתים עשרה עינות מים כנגד שנים עשר שבטים נזדמנו להם. ושבעים תמרים כנגד שבעים זקנים לא ידעתי מהו הזמון הזה. אם במעשה הנסים נעשו שם באותה שעה. אבל ראיתי במכילתא ר' אלעזר המודעי אמר מיום שברא הקב"ה את עולמו ברא שם שתים עשרה מבועין כנגד י"ב שבטי ישראל ושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים. וספר הכתוב זה כי חנו עליהם כל שבט על מבועו והזקנים ישבו בצלם לשבח האל עליהם שהכין להם כן בארץ ציה. ועוד לרבותינו במדרש של ר' נחוניא בן הקנה בכתוב הזה פי' לפלא ענינו:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט