מהר"ם/בבא מציעא/צו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון והדגשת ד"ה
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון והדגשת ד"ה)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ד"ה''' איבעית אימא וכו' תימה דאמאי דחיק לאוקמא כרב יהודה דלית הלכתא כוותיה וכו'. פי' דמשמעות הגמרא הא דקאמר איבע"א דשנויא קמא נראה לו דוחק לאוקמא סתם ברייתא כר"מ דלית הלכתא כוותיה אלא כר' יהודה דקי"ל ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י ולכך אוקמא כר' יהודה כדי לאוקמא ברייתא זו כהלכתא הא עכ"פ לית הלכתא כברייתא זו דס"ל דשוכר כש"ח דהא קידהוה כש"ש או יש לפרש דברי התוס' דר"ל אמאי דחק לאוקמי הברייתא כרהא לית הלכתא כברייתא זו ולכך לא הולאוקמא כר"י דקי"ל בכ"מ הלכה כמותו והוי כאלו אמרו אמאי דחק לאוקמא ברייתא דלית הלכתא כוותה:
'''ד"ה שאל מן האשה וכו' עד ולבעל יש כח וכו'.''' פירוש ולכך טפי ה"ל למנקט הבעיא לומר שאל מן האיש וכו' דהוי שאלה בהיתר ותרצו דגם הבעל אין לו רשות להשאיל ר"ל ולא אולמיה האי מהאי אלא דנקט אם אירע כך שהשאילה האשה או יש לפרש דרשגם לאיש אין רשות להשאיל בלא האשה לכך נקט שאל מן האשה ר"ל ששאל משניהם גם מהאשה:
 
'''בא"ד. א"נ ה"ק וכו'.''' רדלעולם נוכל לומר דלבעל יש כח ורשות להשאיל בלא רשותה וה"ק שאל מן האיש שהן נכסי מלוג של האשה מהו:
 
'''ד"ה בעל פלוגתי' דר"י ורכו' דאפליגו גבי המוכר עבדו וכו'.''' פרק החובל (בבא קמא דף צ'.) פירוש שהמוכר התנה שקודם שיתן העבר ללוקח ישמשנו העבד עוד ל' יום:


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט