2,422
עריכות
באר יצחק/אורח חיים/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
?
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(?) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''שאלה''' באחד שלא הי' בביתו בערב פסח והי' במקום הי' יכול למכור שם חמצו והי' נראה לו שיבוא לביתו בעת מכירת חמץ ואיחר עד שבא לביתו אחר זמן איסורו. והב"ד הממונים בעסק מכירת חמץ השתדלו לענו ומכרו כל חמצו בתורת זיכוי דזכין שלא בפניו ונשאלתי אם חל המכירה אם לא: | '''שאלה''' באחד שלא הי' בביתו בערב פסח והי' במקום הי' יכול למכור שם חמצו והי' נראה לו שיבוא לביתו בעת מכירת חמץ ואיחר עד שבא לביתו אחר זמן איסורו. והב"ד הממונים בעסק מכירת חמץ השתדלו לענו ומכרו כל חמצו בתורת זיכוי דזכין שלא בפניו ונשאלתי אם חל המכירה אם לא: | ||
'''תשובה''' בעז"ה והוא דאיתא בפסחים דף י"ג דחמץ שהופקד אבל אחד דבשעה חמישית ימכור, וכמבואר באו"ח סימן תמ"ג ובח"מ סימן רצ"ב סעיף י"ז, ואף אם אינו חייב באחריותו ג"כ מוכר וגם בהרבה חמץ שלא יכלה מקודם זמן האיסור מהני המכירה של הנפקד כמבואר שם וקשה מי נתן רשות להנפקד למכור והא אין אדם מוכר דבר שאינו שלו, ואף דמפני השבת אבידה אמרו התם דמוכר עכ"ז מי נתן לו רשות למכור, והא לא נצלו גלוי דעת מהבעלים שהרשוהו למכור ועדיין עוברים הבעלים בבל יראה, ובע"כ מוכח דמשום זכין שלא בפניו נגעו בה. ואמדינן דעת המפקיד דודאי ניחא לי' בהמכירה כדי שלא יפסיד נכסיו והוי מכירה מעליא ואינם עוברים בבל יראה. ומהאי טעמא בכל הנך דחשיב התם בח"מ ובב"מ דף ל"ח ובפסחים דף י"ג ביותר מכדי חסרונן דמוכרן בב"ד דמשמע דהוי תיכף של הלוקח גם לקדש בהם את האשה, דזהו משום דאמדינן דודאי ניחא להבעלים זה וזכין לאדם שלא בפניו. וכעין זה חקר הפרי מגדים בפתיחה לה' | '''תשובה''' בעז"ה והוא דאיתא בפסחים דף י"ג דחמץ שהופקד אבל אחד דבשעה חמישית ימכור, וכמבואר באו"ח סימן תמ"ג ובח"מ סימן רצ"ב סעיף י"ז, ואף אם אינו חייב באחריותו ג"כ מוכר וגם בהרבה חמץ שלא יכלה מקודם זמן האיסור מהני המכירה של הנפקד כמבואר שם וקשה מי נתן רשות להנפקד למכור והא אין אדם מוכר דבר שאינו שלו, ואף דמפני השבת אבידה אמרו התם דמוכר עכ"ז מי נתן לו רשות למכור, והא לא נצלו גלוי דעת מהבעלים שהרשוהו למכור ועדיין עוברים הבעלים בבל יראה, ובע"כ מוכח דמשום זכין שלא בפניו נגעו בה. ואמדינן דעת המפקיד דודאי ניחא לי' בהמכירה כדי שלא יפסיד נכסיו והוי מכירה מעליא ואינם עוברים בבל יראה. ומהאי טעמא בכל הנך דחשיב התם בח"מ ובב"מ דף ל"ח ובפסחים דף י"ג ביותר מכדי חסרונן דמוכרן בב"ד דמשמע דהוי תיכף של הלוקח גם לקדש בהם את האשה, דזהו משום דאמדינן דודאי ניחא להבעלים זה וזכין לאדם שלא בפניו. וכעין זה חקר הפרי מגדים בפתיחה לה' פסח פ"ב אות ג' דין זכיי' גבי ביטול חמץ עיין שם. אך יש לחלק דשאני ביטול דהא יכול בעצמו לבטל ומדלא ביטל בעצמו מוכח דאינו חפץ בהביטול לכן לא שייך בזה אומדנא הנ"ל משא"כ במכירת חמץ כמו בנ"ד דהא הי' הבעלים במקום שלא היה יכול למכור וגם לאו כ"ע דינא גמירי בהלכות מכירה היכא שהחמץ אינו אצלו שפיר יש לדון זכות דניחא להו המכירה, וכן מבואר בח"מ סימן רצ"ב סעיף ט"ו דאם הבעלים בעיר יודיעם, משום דאם הבעלים בעיר אז לא שייך זכות ואומדנא הנ"ל דהא יכולים בעצמם וה"ה בביטול חמץ דהא יכול בעצמו לבטל את החמץ אבל במכירה כמו בנידון דידן הוי כמו התם בנפקד אם אין הבעלים בעיר דמוכרן כנ"ל והוא הדין בנ"ד שייך זכות: | ||
==א== | ==א== | ||