באר יצחק/יורה דעה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''{{עוגן1|ע"ד}}''' שאלתו בעיר אחת שהיה אחד שו"ב אצלם כמה שנים ועתה רוצים לסלקו לפי שאין ידם משגת לקבל ש"ץ הגון רק באופן שיתנו לו כל הכנסות השחיטה, והשו"ב מעכב משום דאין יכולים הקהל לקחת ממנו חזקתו שהחזיק בה מכבר.

'''{{עוגן1|ונראה}}''' לפענ"ד לתרץ דברי הרמב"ם הנ"ל, והוא דבקדושין {{ממ|דף פ"א}} אמרו מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד, אמר רב אשי לא שנו אלא ביחוד דפנוי' אבל ביחוד דא"א לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה מר זוטרא מלקי ומכריז, ורב אשי ס"ל דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא עכ"ל הגמ' ולכאורה יש להקשות על מר זוטרא שלא חשש לאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא, הא ביבמות {{ממ|קי"ט ע"ב}} במשנה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים כו' לא תנשא ולא תתייבם, אמדו שם הטעם משום גזירה שמא יהא ולד בן קיימא ונמצא מצריכה כרוז לכהונה וליצרכה דלמא איכא דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואמרי קשרי חלוצה לכהן, אלמא חיישינן לאיכא דשמע כו', ויש לחלק ע"פ מש"כ כבר בתשובה א' דדווקא היכא שההכרזה היא לסתור מה שנעשה מתחלה כמו הך דיבמות דההכרזה היא להודיע דהחליצה שנעשתה מתחלה היתה בטעות חיישינן דלמא איכא דשמע בהאי ולא שמע בהאי, משא"כ היכא דההכרזה היא לפרש מפני מה נעשה הענין ההוא לא חיישינן לאיכא דשמע כו', כמו בהא דקדושין דההכרזה הוי' פי' להא דמלקין אותה כה"ג לא חיישינן, וכבר הארכתי שם לפרש בזה דברי הרא"ש דקדושין {{ממ|פ"ב סי' ו'}} שכתב דנערה צריכה הכרזה שלא היו קדושין דאורייתא וכן יש לעיין עפ"ז בהא דעירובין {{ממ|דף ס"ד}} שאמרו שם דמכרזינן ומקשינן אכרזתא לדרדקי, ואין כאן מקומו.