13,565
עריכות
(על פי מנחת חינוך/תפב.) |
(ע''פ דף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/טו - קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==אם ניתנת ליורשיו== | ==אם ניתנת ליורשיו== | ||
לגירסת הגמרא לפנינו {{ממ|[[בבלי/קידושין/טו/א|קידושין טו.]]}} הענקה ניתנת לעבד או ליורשיו, ואילו לגירסת [[הגהות הגר"א/קידושין/טו/א|הגר"א בהגהותיו]] אין הענקה אלא לעבד עצמו ולא ליורשיו{{הערה|הגר"א הגיה גירסת הגמרא על פי המבואר בספרי {{ממ|ראה פי' קיט}} שם דרשו 'העניק תעניק לו' ולא יורשיו. ועי' מלבי"ם {{ממ|[[מלבי"ם/דברים/טו#יד|דברים טו יד]]}} שתמה על הספרי דהא בגמרא קידושין מקשה על זה, יורשיו אמאי לא, שכיר קריה רחמנא, ומסיק 'לו ולא לבעל חובו', ע"כ קושייתו. ואילו הגר"א מחק קושיית הבבלי כדי להשוות דעת הבבלי לדעת הספרי.}}. | לגירסת הגמרא לפנינו {{ממ|[[בבלי/קידושין/טו/א|קידושין טו.]]}} הענקה ניתנת לעבד או ליורשיו, ואילו לגירסת [[הגהות הגר"א/קידושין/טו/א|הגר"א בהגהותיו]] אין הענקה אלא לעבד עצמו ולא ליורשיו{{הערה|הגר"א הגיה גירסת הגמרא על פי המבואר בספרי {{ממ|ראה פי' קיט}} שם דרשו 'העניק תעניק לו' ולא יורשיו. ועי' מלבי"ם {{ממ|[[מלבי"ם/דברים/טו#יד|דברים טו יד]]}} שתמה על הספרי דהא בגמרא קידושין מקשה על זה, יורשיו אמאי לא, שכיר קריה רחמנא, ומסיק 'לו ולא לבעל חובו', ע"כ קושייתו. ואילו הגר"א מחק קושיית הבבלי כדי להשוות דעת הבבלי לדעת הספרי.}}. והרמב"ם השמיט דין זה{{הערה|במנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תפב|מצוה תפב אות א]]}} כתב שלכך השמיט הרמב"ם דין זה, כי הוא פשוט דהוא חוב ויורש יורש חובות. ועי' להלן: גדר דין הענקה - חוב או מצוה.}}. | ||
==אם לא מסר לו שפחה כנענית== | ==אם לא מסר לו שפחה כנענית== | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
==מת העבד בתוך ימי העבדות== | ==מת העבד בתוך ימי העבדות== | ||
אין מגיע שום הענקה ליורשיו{{הערה|מנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תפב| | אין מגיע שום הענקה ליורשיו{{הערה|מנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תפב|מצוה תפב אות א]]}}, שכן נראה פשוט.}}. | ||
==שיעבוד נכסים== | ==שיעבוד נכסים== |