אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/נו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(גרירת ציציות על הקרקע)
אין תקציר עריכה
שורה 66: שורה 66:
ובטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ז/א|חגיגה ז.]]}} כתב שאין הידור מצוה בעשיית ציציות גדולות יותר משיעורן. ובשו"ת דעת תורה {{ממ|[[דעת תורה/אורח חיים/יא|או"ח סימן יא]]}} העיר על דבריו מהמבואר אצל בן ציצית הכסת שנזכר לשבח על שהיו ציציותיו ארוכות עד שנגררו בארץ, ומשמע שיש בכך הידור. ומתוך דבריו למדנו יישוב לקושיית המגן אברהם, שהקשה המהר"ם די לונזאנו שאם כל הקהל לא נגררו ציציותיהם אם כן במה הוזכר לשבח, ולדברי הדעת תורה לא קשה כלל, כי אדרבה זו הרבותא שכיון שהיו תחת רגליו כרים וכסתות יכול היה להדר בציציותיו לעשותם ארוכים הרבה משיעורם.
ובטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ז/א|חגיגה ז.]]}} כתב שאין הידור מצוה בעשיית ציציות גדולות יותר משיעורן. ובשו"ת דעת תורה {{ממ|[[דעת תורה/אורח חיים/יא|או"ח סימן יא]]}} העיר על דבריו מהמבואר אצל בן ציצית הכסת שנזכר לשבח על שהיו ציציותיו ארוכות עד שנגררו בארץ, ומשמע שיש בכך הידור. ומתוך דבריו למדנו יישוב לקושיית המגן אברהם, שהקשה המהר"ם די לונזאנו שאם כל הקהל לא נגררו ציציותיהם אם כן במה הוזכר לשבח, ולדברי הדעת תורה לא קשה כלל, כי אדרבה זו הרבותא שכיון שהיו תחת רגליו כרים וכסתות יכול היה להדר בציציותיו לעשותם ארוכים הרבה משיעורם.


על יישוב המגן אברהם הקשה עוד החות יאיר {{ממ|בספרו [[מקור חיים/אורח חיים/כא|מקור חיים סימן כא]]}} שדבריו אלו נסתרים מפירושו של הערוך למנהגו של בן ציצית הכסת, וזה לשון הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/צץ-ג|ע' צץ השלישי]]}}: ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסת, שהיתה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות. פירוש, כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע, וזה כשהולך מביתו עוד פתח העזרה היו מוצעות כרים וכסתות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהם, עכ"ל. הרי מוכח מדבריו שהיה היתר גמור בזמניהם בגרירת ציצית על הארץ.
על יישוב המגן אברהם הקשה עוד החות יאיר {{ממ|בספרו [[מקור חיים/אורח חיים/כא|מקור חיים סימן כא]]}} שדבריו אלו נסתרים מפירושו של הערוך למנהגו של בן ציצית הכסת, וזה לשון הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/צץ-ב|ע' צץ השני]]}}: ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסת, שהיתה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות. פירוש, כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע, וזה כשהולך מביתו עוד פתח העזרה היו מוצעות כרים וכסתות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהם, עכ"ל. הרי מוכח מדבריו שהיה היתר גמור בזמניהם בגרירת ציצית על הארץ.




;דעת המרדכי שהאיסור הוא רק בדריכה על הציציות ככיסוי הדם ברגל
;דעת המרדכי שהאיסור הוא רק בדריכה על הציציות ככיסוי הדם ברגל
שיטה נוספת בפוסקים אנו מוציאם בספר הרוקח {{ממ|[[רוקח/ציצית/שסא|הל' ציצית סימן שסא]]}} שם כתב וזה לשונו: וישמור שלא ידרוך על ציציותיו, כדאמר בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כב/א|שבת כב.]]}} אבוהון דכולהון דם, שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצוות בזויות עליו, עכ"ל. וב[[מאמר מרדכי/אורח חיים/כא|מאמר מרדכי]] הביא שמדברי הרוקח מוכח שלשיטתו אין איסור אלא לדרוך עליהם, שאז יש בכך ביזוי מצוה, משא"כ במגרר לבד אין ביזוי מצוה.
שיטה נוספת בפוסקים אנו מוציאם בספר הרוקח {{ממ|[[רוקח/ציצית/שסא|הל' ציצית סימן שסא]]}} שם כתב וזה לשונו: וישמור שלא ידרוך על ציציותיו, כדאמר בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כב/א|שבת כב.]]}} אבוהון דכולהון דם, שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצוות בזויות עליו, עכ"ל. וב[[מאמר מרדכי/אורח חיים/כא|מאמר מרדכי]] הביא שמדברי הרוקח מוכח שלשיטתו אין איסור אלא לדרוך עליהם, שאז יש בכך ביזוי מצוה, משא"כ במגרר לבד אין ביזוי מצוה.

תפריט ניווט