אמרי בינה/דיני פסח/יד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(גרסה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 6: שורה 6:
{{עוגן1|וכן}} העלה בשעה"מ {{ממ|ה"ל ע"ז}} ולי קשה ע"ז מניין להו לומר דגחלת במודר הנאה אינו אסור אלא מדרבנן הא אינו דומה לשאר הנשרפין דאף דאפרן מותר הוא הואיל דנעשה מנותן כמו"ש תוס' סוף מס' תמורה אבל במודר הנאה מחבירו דנאסר נכסי חבירו עליו בכל פעם ואף אם קנה נכסים אח"כ ג"כ אסורין עליו דאסור להנות מכל אשר לו ודאי אם נהנה אף מגחלת עובר בבל יחל כיון דהוא ממונו ואף אפרן אסור דחל האיסור בכ"פ רק בשלהבת דהוי אין בו ממש בזה מותר וא"כ יקשה אמאי ל"ג על שלהבת אטו גחלת כמו בהקדש:
{{עוגן1|וכן}} העלה בשעה"מ {{ממ|ה"ל ע"ז}} ולי קשה ע"ז מניין להו לומר דגחלת במודר הנאה אינו אסור אלא מדרבנן הא אינו דומה לשאר הנשרפין דאף דאפרן מותר הוא הואיל דנעשה מנותן כמו"ש תוס' סוף מס' תמורה אבל במודר הנאה מחבירו דנאסר נכסי חבירו עליו בכל פעם ואף אם קנה נכסים אח"כ ג"כ אסורין עליו דאסור להנות מכל אשר לו ודאי אם נהנה אף מגחלת עובר בבל יחל כיון דהוא ממונו ואף אפרן אסור דחל האיסור בכ"פ רק בשלהבת דהוי אין בו ממש בזה מותר וא"כ יקשה אמאי ל"ג על שלהבת אטו גחלת כמו בהקדש:


'''{{עוגן1|אולם}}''' יש לומר דלגבי מודר הנאה מחבירו חשוב יותר בדיל מניה ממן הקדש וכה"ג מצינו בנדרים {{ממ|דף מ"א}} במודר הנאה מחבירו דאוכל עמו על השלחן וכ' שם הרא"ש דל"ח שמא יאכל עמו דכיון שהדירו מסתמא שונאים זא"ז טפי משני אכסנאים האוכלים על שלחן א' זה בשר וזה גבינה ועיין ש"ך יו"ד {{ממ|סי' פ"ח}} ולכך נמי לא גזרו על שלהבת דמודר הנאה אטו גחלת כיון דהדירו מסתמא שונאים זא"ז ולא יבא להנות ממנו רק שלהבת דאין בו ממש והש"ס פרך רק מ"ש הקדש דבדיל מיניה ואעפ"כ גזרו ומע"ז לא גזרו וע"ז משני דע"ז בדילי מניה טפי וא"כ בחמץ דלא בדיל מיניה י"ל דגזרו. וכמ"ש הח"י ובפרט לדעת הב"י יו"ד {{ממ|סי' קמ"ב}} דגחלת של ע"ז אינו אסור רק מדרבנן. וכן דעת יש מי שאמר בש"מ ביצה שם ועי' מ"ש אאמ"ו ז"ל בד"ח דיני חמץ {{ממ|סי' י"ז}} ואעפ"כ הוי ס"ד דשם מהראוי לגזור אם לא דמע"ז בדילי מיניה לכך לא גזרו על שלהבת בשריפה. א"כ בחמץ י"ל דגזרו והא דלא קתני בבריית' שלהבת דחמץ י"ל דכיון דתלי' בפלוגת' אי ביעור חמץ בשריפ' א"ל לא קמיירי וכמ"ש המ"ר שם. אך מ"מ אין מזה השגה על ב"ה דבל"ס איירי היכא דעוסק בשריפה ומחזיר אחריו לשורפו בזה ל"ג כמו דמבואר ש"ס פסחים) דף י"א (הוא עצמו מחזיר עליו לשורפו מיכל קאכיל מניה או דסובר כיון דלא שכיח כלל שיבא שלהבת מהחמץ לבד בלא עצים לא גזרו כלל בזה. וז"פ:
'''{{עוגן1|אולם}}''' יש לומר דלגבי מודר הנאה מחבירו חשוב יותר בדיל מניה ממן הקדש וכה"ג מצינו בנדרים {{ממ|דף מ"א}} במודר הנאה מחבירו דאוכל עמו על השלחן וכ' שם הרא"ש דל"ח שמא יאכל עמו דכיון שהדירו מסתמא שונאים זא"ז טפי משני אכסנאים האוכלים על שלחן א' זה בשר וזה גבינה ועיין ש"ך יו"ד {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/פח#|סי' פ"ח]]}} ולכך נמי לא גזרו על שלהבת דמודר הנאה אטו גחלת כיון דהדירו מסתמא שונאים זא"ז ולא יבא להנות ממנו רק שלהבת דאין בו ממש והש"ס פרך רק מ"ש הקדש דבדיל מיניה ואעפ"כ גזרו ומע"ז לא גזרו וע"ז משני דע"ז בדילי מניה טפי וא"כ בחמץ דלא בדיל מיניה י"ל דגזרו. וכמ"ש הח"י ובפרט לדעת הב"י יו"ד {{ממ|סי' קמ"ב}} דגחלת של ע"ז אינו אסור רק מדרבנן. וכן דעת יש מי שאמר בש"מ ביצה שם ועי' מ"ש אאמ"ו ז"ל בד"ח דיני חמץ {{ממ|סי' י"ז}} ואעפ"כ הוי ס"ד דשם מהראוי לגזור אם לא דמע"ז בדילי מיניה לכך לא גזרו על שלהבת בשריפה. א"כ בחמץ י"ל דגזרו והא דלא קתני בבריית' שלהבת דחמץ י"ל דכיון דתלי' בפלוגת' אי ביעור חמץ בשריפ' א"ל לא קמיירי וכמ"ש המ"ר שם. אך מ"מ אין מזה השגה על ב"ה דבל"ס איירי היכא דעוסק בשריפה ומחזיר אחריו לשורפו בזה ל"ג כמו דמבואר ש"ס פסחים {{ממ|דף י"א}} הוא עצמו מחזיר עליו לשורפו מיכל קאכיל מניה או דסובר כיון דלא שכיח כלל שיבא שלהבת מהחמץ לבד בלא עצים לא גזרו כלל בזה. וז"פ:


'''{{עוגן1|ויש}}''' להבין בהא דשלהבת של ע"ז מותרת ול"ג משום דבדילי אינשי' מיניה ובהקדש גזרו הא איפכא מצינו בע"ז {{ממ|דף מ"ח ע"ב}} לא ישב בצילה וכתבו תוס' שם ול"ד לצלו של היכל דהיכל לתוכו עשוי אבל אשרה עשויות לצל א"נ חומר' דע"ז שני ובש"ס שם פריך פשיט' ומתרץ לא נצרכ' אלא לצל צילה ומאי הפשיטות כיון דאיסור זה הוא רק מדרבנן להחמיר יותר בע"ז מן הקדש ואנן מצינו דבשלהבת החמירו בהקדש יותר מאשר החמירו בע"ז ובמבי"ט בקרית ספר כתב דאף צל אשירה אינה אסורה מה"ת דצל הוי דבר שאין בו ממש כמו שלהבת רק מדרבנן הוא דאסור ויקשה ביותר מאי פריך בש"ס פשיטא כיון דבשלהבת ל"ג דבדילי אינשי מיניה מחמת מאיסי דע"ז צריך לאשמועינן דהצל אסור וצריך לדחוק בזה:
'''{{עוגן1|ויש}}''' להבין בהא דשלהבת של ע"ז מותרת ול"ג משום דבדילי אינשי' מיניה ובהקדש גזרו הא איפכא מצינו בע"ז {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/מח/ב|דף מ"ח ע"ב]]}} לא ישב בצילה וכתבו תוס' שם ול"ד לצלו של היכל דהיכל לתוכו עשוי אבל אשרה עשויות לצל א"נ חומר' דע"ז שני ובש"ס שם פריך פשיט' ומתרץ לא נצרכ' אלא לצל צילה ומאי הפשיטות כיון דאיסור זה הוא רק מדרבנן להחמיר יותר בע"ז מן הקדש ואנן מצינו דבשלהבת החמירו בהקדש יותר מאשר החמירו בע"ז ובמבי"ט בקרית ספר כתב דאף צל אשירה אינה אסורה מה"ת דצל הוי דבר שאין בו ממש כמו שלהבת רק מדרבנן הוא דאסור ויקשה ביותר מאי פריך בש"ס פשיטא כיון דבשלהבת ל"ג דבדילי אינשי מיניה מחמת מאיסי דע"ז צריך לאשמועינן דהצל אסור וצריך לדחוק בזה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט