27,151
עריכות
תשובה מאהבה/רי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(העלאה מספריא + התאמה לאוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''ב"ה''' יום השני ט"ו אדר תקסח"ל פראג. | |||
'''ב"ה''' יום השני ט"ו אדר תקסח"ל | {{מרכז|'''רי'''}} | ||
'''הנה''' פה עיר פראג המהוללה נהגו אבותי ורבותי ואבות אבותי היראים וחרדים על דבר ה' לקרוא את המגלה גם בט"ו ומשלחי' מנות ומתנות לאביונים וסעודת ואין בין י"ד לט"ו אלא ברכת המגלה בלבד ואומרים שיש ס' אם היא מו"ח מימות יב"נ וכן אני נהגתי אחריהם מיום שעמדתי על דעתי אבל רוב בני העיר וגם מהם בני תורה ומופלגים ויראי ה' ושלימים אינם קורין כ"א בי"ד ואמרתי לתור ולדרוש ללבן ולברר קצת אם אלה הקורין גם בט"ו הוא עפ"י הדין או עפ"י מדת חסידות או אפילו מדת חסידות ליתא. | |||
'''האזינו''' ואדברה ראשון תחלה על העיר שמקצתן אומרי' שהיא מ"ח ומקצתן אומרי' אינה מו"ח דינה היכן הוא הנה הבית יוסף בא"ח סי' תרפ"ח כתב בשם מהר"י אבוהב שהי' קורא תגר על המנהג שנוהגי' בכל עיר מו"ח לקרות בי"ד וט"ו דע"כ לא קאמר הרמב"ם שקורין בשני ימים אלא בכרך שהיא ס' דהיינו שקצתם אומרים מוקפת היתה מימות יהושע וקצתם אומרים אינה מוקפת מימות יהושע אבל כל שאין יודעי' בה כלל לא מקרי ס' והוא מביא ראי' ממ"ש הרמב"ם פ"א מהל' שגגות אינו חייב בא"ת עד שיהו שם איסור קבוע כיצד אכל חלב וס' אם הי' כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכה חלב וחתיכה שומן ואכל אחת מהן וא"י איזה אכל אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור הרי דלא מקרי ס' להתחייב א"ת עד שיהי' שם איסור קבוע ומינה נשמע לענין קריאת מגלה דסתם עיר המו"ח דאין יודעי' בה אם היא מו"ח מימות יהושע אם לאו דלא בא לכלל ס' כלל ואין קורין בה אלא בי"ד בלבד שהוא זמן קריאה לרוב עולם ולי נראה שאין הנדון דומה לראי' דא"כ אפי' אם נחלקו בקבלתם זה אומר מוק' וזה אומר אינה מוקפת לא יקראו בי"ד ובט"ו דכל כה"ג אינו מחייב א"ת ומבואר בדברי הרמב"ם אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן ואכלה פטור וא"ח לומר כן דא"כ הא דכתב הרמב"ם עיר שהוא ס' קורין בה בשני ימים היכא משכחת לה כו' עכ"ל והדבר צל"ע הא ודאי לדעת הרמב"ם פ"ח מה"ל שגגות הלכה ג' האוכל חתיכה ועד א' אומר לו זה שאכלת חלב הי' ועד א' אומר לא אכלת חלב כו' הואיל ואיקבע האיסור כו' ה"ז מביא א"ת עכ"ל ה"ה ה"נ אם מקצתן מקובלין שהוא מ"וח ומקצתן שאינה מו"ח דאיקבע וקורין בי"ד וט"ו וא"כ משכחת לה שפיר פסק הרמב"ם עיר שיש בהם דהיינו אפי' נחלקו בקבלה ודאי לדעת הראב"ד שם דאינו נקבע האיסור אלא א"כ יאמר העד חתיכת של חלב שהיתה עם שומן אכלת ועד אחד יאמר לא אכל אלא שומן וכ"ד הכ"מ שם לשטת הרמב"ם באופן א' א"כ אפי' הללו אומרים מו"ח והללו אומרים אינה מו"ח אין זה אלא דוגמת היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן אבל לפמ"ש הכ"מ שם באופן השני לדעת הרמב"ם וז"ל ויותר נראה לומר דשפיר מיירי איקבע אסורא עפ"י עד א' אעפ"י שאין שם אלא חתיכה עכ"ל א"כ הדמיון עולה יפה אם אלא אומרי' בקבלה שהוא מו"ח ואלה מכחישים ה"ז דומה לעד א' אומר זה שאכלת חלב הי' כו' דאיקבע אסורא. | '''האזינו''' ואדברה ראשון תחלה על העיר שמקצתן אומרי' שהיא מ"ח ומקצתן אומרי' אינה מו"ח דינה היכן הוא הנה הבית יוסף בא"ח סי' תרפ"ח כתב בשם מהר"י אבוהב שהי' קורא תגר על המנהג שנוהגי' בכל עיר מו"ח לקרות בי"ד וט"ו דע"כ לא קאמר הרמב"ם שקורין בשני ימים אלא בכרך שהיא ס' דהיינו שקצתם אומרים מוקפת היתה מימות יהושע וקצתם אומרים אינה מוקפת מימות יהושע אבל כל שאין יודעי' בה כלל לא מקרי ס' והוא מביא ראי' ממ"ש הרמב"ם פ"א מהל' שגגות אינו חייב בא"ת עד שיהו שם איסור קבוע כיצד אכל חלב וס' אם הי' כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכה חלב וחתיכה שומן ואכל אחת מהן וא"י איזה אכל אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור הרי דלא מקרי ס' להתחייב א"ת עד שיהי' שם איסור קבוע ומינה נשמע לענין קריאת מגלה דסתם עיר המו"ח דאין יודעי' בה אם היא מו"ח מימות יהושע אם לאו דלא בא לכלל ס' כלל ואין קורין בה אלא בי"ד בלבד שהוא זמן קריאה לרוב עולם ולי נראה שאין הנדון דומה לראי' דא"כ אפי' אם נחלקו בקבלתם זה אומר מוק' וזה אומר אינה מוקפת לא יקראו בי"ד ובט"ו דכל כה"ג אינו מחייב א"ת ומבואר בדברי הרמב"ם אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן ואכלה פטור וא"ח לומר כן דא"כ הא דכתב הרמב"ם עיר שהוא ס' קורין בה בשני ימים היכא משכחת לה כו' עכ"ל והדבר צל"ע הא ודאי לדעת הרמב"ם פ"ח מה"ל שגגות הלכה ג' האוכל חתיכה ועד א' אומר לו זה שאכלת חלב הי' ועד א' אומר לא אכלת חלב כו' הואיל ואיקבע האיסור כו' ה"ז מביא א"ת עכ"ל ה"ה ה"נ אם מקצתן מקובלין שהוא מ"וח ומקצתן שאינה מו"ח דאיקבע וקורין בי"ד וט"ו וא"כ משכחת לה שפיר פסק הרמב"ם עיר שיש בהם דהיינו אפי' נחלקו בקבלה ודאי לדעת הראב"ד שם דאינו נקבע האיסור אלא א"כ יאמר העד חתיכת של חלב שהיתה עם שומן אכלת ועד אחד יאמר לא אכל אלא שומן וכ"ד הכ"מ שם לשטת הרמב"ם באופן א' א"כ אפי' הללו אומרים מו"ח והללו אומרים אינה מו"ח אין זה אלא דוגמת היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן אבל לפמ"ש הכ"מ שם באופן השני לדעת הרמב"ם וז"ל ויותר נראה לומר דשפיר מיירי איקבע אסורא עפ"י עד א' אעפ"י שאין שם אלא חתיכה עכ"ל א"כ הדמיון עולה יפה אם אלא אומרי' בקבלה שהוא מו"ח ואלה מכחישים ה"ז דומה לעד א' אומר זה שאכלת חלב הי' כו' דאיקבע אסורא. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
'''ועוד''' דהרי הלבוש א"ח ס' תרע"ח סיעף ד' כ' וז"ל מה שאנו במדינות אלו אין קוראין אלא בי"ד לבדו בכל המקומות שאנו יושבי' בהם ואע"ג שקצתם הם עיירות גדולות ומיושבות מאד מזמן ארוך ומו"ח גדולות ובצורות ואין אנו מספקי' בשם אחת מהן שמא היתה מו"ח מיב"נ לקרות גם בט"ו בלא ברכה נראה לי דהיינו טעמה מפני שאלו מוחזקי' בכל הגלילות האלה שהם בירכתי צפון העולם שלא היו מיושבי' כלל בימי יהושע כי כלן נתיישבו אחר ביאת ישראל לא"י וגם לאחר חורבנו לפיכך אין לספק בשום מקום אם היתה מו"ח בימי יהושע אלא בעיירות שהם באופקי' הדרומיים של א"י אפלו המרוחקי' ממנו או באופקיי' הצפונים וסמוך לארץ ישראל אבל אלו המדינות שהם בצפוני מערבית של עולם כלם נתישבו מקרוב כידוע ממפות הארץ כמדברי' בהה בעלי תכונה עכ"ל העתקתי לשונו אות באות אפי' אם אין אנו מאמינים לבעלי תכונה עכ"ז כל הולך ישר עיניו תחזינה מישרים שמימי הגאון בעל לבוש לא היו קורין פה גם בט"ו שהרי כתב ואין אנו מספקי' בשום אחת מהן כו' ועיר פראג היתה נודעת לו מלבד מה ששמעתי שהי' פה שני שנים אב"ד ומפה הלך לק"ק פוזנא הנה כל ספריו נדפסו פה בימיו בשנת שס"ט. | '''ועוד''' דהרי הלבוש א"ח ס' תרע"ח סיעף ד' כ' וז"ל מה שאנו במדינות אלו אין קוראין אלא בי"ד לבדו בכל המקומות שאנו יושבי' בהם ואע"ג שקצתם הם עיירות גדולות ומיושבות מאד מזמן ארוך ומו"ח גדולות ובצורות ואין אנו מספקי' בשם אחת מהן שמא היתה מו"ח מיב"נ לקרות גם בט"ו בלא ברכה נראה לי דהיינו טעמה מפני שאלו מוחזקי' בכל הגלילות האלה שהם בירכתי צפון העולם שלא היו מיושבי' כלל בימי יהושע כי כלן נתיישבו אחר ביאת ישראל לא"י וגם לאחר חורבנו לפיכך אין לספק בשום מקום אם היתה מו"ח בימי יהושע אלא בעיירות שהם באופקי' הדרומיים של א"י אפלו המרוחקי' ממנו או באופקיי' הצפונים וסמוך לארץ ישראל אבל אלו המדינות שהם בצפוני מערבית של עולם כלם נתישבו מקרוב כידוע ממפות הארץ כמדברי' בהה בעלי תכונה עכ"ל העתקתי לשונו אות באות אפי' אם אין אנו מאמינים לבעלי תכונה עכ"ז כל הולך ישר עיניו תחזינה מישרים שמימי הגאון בעל לבוש לא היו קורין פה גם בט"ו שהרי כתב ואין אנו מספקי' בשום אחת מהן כו' ועיר פראג היתה נודעת לו מלבד מה ששמעתי שהי' פה שני שנים אב"ד ומפה הלך לק"ק פוזנא הנה כל ספריו נדפסו פה בימיו בשנת שס"ט. | ||
'''עכ"פ''' בצירוף אחר צירוף כל הסברות יחדיו יש לנו כמה ספקות וספיקי ספקות קח את הלבוש לספק אם הארצות האל היו מיושבים בימי יב"נ ואת"ל שהיו מיושבים שמא כדעת הפוסקי' דלא אמרינן כרכי' מו"ח קורין בט"ו אלא בא"י דוקא ולא בח"ל ואת"ל אפי' בח"ל שמא אין המים להם חומה לענין מקרא מגלה ואת"ל שהמים להם חומה דלמא אזלינן בתר רובה רוב עיירות אינן מו"ח מיב"נ וא"ל דזה קבוע דלמא קיימ"ל כאידך פוסקים אחרי שלא נתברר לא מקרי קבוע וא"ל דה"ל כע"א אומר אכלת חלב דלמא כהראב"ד וכמ"ש או שמא ה"ז דומה לשנים אומרי' אכלת חלב ושנים אומרים לא אכלת ואין כאן חזקת איסור ולא הוי אלא כחתיכה אחת באופן שאין אני רואה אפילו מדת חסידות בזה אבל עכ"ז חלילה להקל בדבר שאבותי ואבות אבותי החמירו והנה נשאל להרדב"ז חלק א' סי' רנ"ב על עיר מצרים והאריך שמן הדין אין להחמיר מ"מ אין לגעור באותם שקורין אותה בי"ד וט"ו כיון שקורין אותה בלא ברכה לא הפסידו כלום והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום ועוד דמנהג אבותיהם בידיהם ושמא בדורו' הראשונים נפל מחלוקת בקבלה כמו שאירע בהוצל והיו קורין בי"ד וט"ו ואפשר שגם אלו הי' להם כענין זה ולכן אין לבטל מנהג אבותם בדבר שהוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד עכ"ל ה"ה בנ"ד ולא כתבתי את כל זה אלא ע"ד שאמרו סוכה דף כ"ו ע"ב במתני' אוכלין ושותי' עראי' חוץ לסוכה מעשה שהביאו לריב"ז לטעום את התבשיל כו' ואמרו העלום לסוכה ופריך הגמרא מעשה לסתור ומפרקינן חסורי מחסרא וה"ק אם רצה להחמיר על עצמו רשאי וכ' הר"ן כלומר דלא חשיב כמי שאינו מצווה בדבר ועושהו שנקרא הדיוט ובתר הכי קתני ומעשה בר"צ שלא החמיר על עצמו לומר שאם רצה ת"ח שלא להחמיר על עצמו על עצמו בכך רשאי ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצות עיי"ש ה"ה בנ"ד אם אתה תחזה כמה בני תורה ויראי ה' אינם זהירים לקרות פה המגלה בט"ו עכ"ז המה יראי ה' וקדושיו ואין מחסור להם הק' אלעזר פלעקלס. | '''עכ"פ''' בצירוף אחר צירוף כל הסברות יחדיו יש לנו כמה ספקות וספיקי ספקות קח את הלבוש לספק אם הארצות האל היו מיושבים בימי יב"נ ואת"ל שהיו מיושבים שמא כדעת הפוסקי' דלא אמרינן כרכי' מו"ח קורין בט"ו אלא בא"י דוקא ולא בח"ל ואת"ל אפי' בח"ל שמא אין המים להם חומה לענין מקרא מגלה ואת"ל שהמים להם חומה דלמא אזלינן בתר רובה רוב עיירות אינן מו"ח מיב"נ וא"ל דזה קבוע דלמא קיימ"ל כאידך פוסקים אחרי שלא נתברר לא מקרי קבוע וא"ל דה"ל כע"א אומר אכלת חלב דלמא כהראב"ד וכמ"ש או שמא ה"ז דומה לשנים אומרי' אכלת חלב ושנים אומרים לא אכלת ואין כאן חזקת איסור ולא הוי אלא כחתיכה אחת באופן שאין אני רואה אפילו מדת חסידות בזה אבל עכ"ז חלילה להקל בדבר שאבותי ואבות אבותי החמירו והנה נשאל להרדב"ז חלק א' סי' רנ"ב על עיר מצרים והאריך שמן הדין אין להחמיר מ"מ אין לגעור באותם שקורין אותה בי"ד וט"ו כיון שקורין אותה בלא ברכה לא הפסידו כלום והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום ועוד דמנהג אבותיהם בידיהם ושמא בדורו' הראשונים נפל מחלוקת בקבלה כמו שאירע בהוצל והיו קורין בי"ד וט"ו ואפשר שגם אלו הי' להם כענין זה ולכן אין לבטל מנהג אבותם בדבר שהוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד עכ"ל ה"ה בנ"ד ולא כתבתי את כל זה אלא ע"ד שאמרו סוכה דף כ"ו ע"ב במתני' אוכלין ושותי' עראי' חוץ לסוכה מעשה שהביאו לריב"ז לטעום את התבשיל כו' ואמרו העלום לסוכה ופריך הגמרא מעשה לסתור ומפרקינן חסורי מחסרא וה"ק אם רצה להחמיר על עצמו רשאי וכ' הר"ן כלומר דלא חשיב כמי שאינו מצווה בדבר ועושהו שנקרא הדיוט ובתר הכי קתני ומעשה בר"צ שלא החמיר על עצמו לומר שאם רצה ת"ח שלא להחמיר על עצמו על עצמו בכך רשאי ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצות עיי"ש ה"ה בנ"ד אם אתה תחזה כמה בני תורה ויראי ה' אינם זהירים לקרות פה המגלה בט"ו עכ"ז המה יראי ה' וקדושיו ואין מחסור להם. | ||
{{-}}{{יישור לשמאל|הק' אלעזר פלעקלס.}} | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ט"ו אדר ה'תקס"ח]]</noinclude> | |||