אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/טז: הבדלים בין גרסאות בדף

;השפעת סברת קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא על דין עמון ומואב

ולכאורה הא דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא לעתיד לבא, נצרך גם לכך שלא תנהג שביעית באותם מקומות, שאם מדאורייתא היתה בהם קדושת ארץ ישראל לא היו מתקנים כלום, ורק כיון שמעיקר הדין הם חו"ל ורק מדרבנן נוהגים בהם תרו"מ, גזרו חכמים שמכל מקום שביעית לא תנהג בהם ושיעשרו בהם מעשר עני. וכך עולה מתוך דברי רש"י בחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ג/ב|ג:]]}}, במעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אליעזר בלוד, ואמר לו, מה חידוש היה בבית המדרש היום, ואמר לו, נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. ומבואר למסקנא שהוא הלכה למשה מסיני, ומה טעם, הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית. ופירש רש"י: שקדושה ראשונה... לפיכך בשאר ארץ ישראל אין זריעה בשביעית, אבל עמון ומואב הניחום מלקדשן כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית בלקט שכחה ופאה ובמעשר עני, לכך תקנו להן שיהו מעשרין מעשר עני. וברשות החכמים היה להטיל עליהן איזה מעשר שירצו לפי שאינן חייבין מן התורה, ע"כ. נמצא שאכן סברא זו היא אמת גם בטעם הדבר שיכולים לזרוע ועל ידי זה יתפרנסו עניים, וגם לענין ביטול דין השביעית וקביעת המעשר כמעשר עני דוקא.