12,333
עריכות
(נתינת מלח במצה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
והרא"ש העתיק הראיה כך: ויש מביאין ראיה דמלח אינו גורם חימוץ מהכא 'ותיקא במילחא ומשחא שרי'. ודחה הראיה: ולאו ראיה היא, דמלח ממהר החימוץ כשנילושה במים, אבל אם נילושה במי פירות, המלח לבדו אינו גורם החימוץ [ובקרבן נתנאל {{ממ|אות כ}} ביאר הטעם שהרי מלח גם כן הוי מי פירות]. ומבואר שהרא"ש למד שהראיה היא מהיתר 'ותיקא' העשויה מקמח מלח ושמן. | והרא"ש העתיק הראיה כך: ויש מביאין ראיה דמלח אינו גורם חימוץ מהכא 'ותיקא במילחא ומשחא שרי'. ודחה הראיה: ולאו ראיה היא, דמלח ממהר החימוץ כשנילושה במים, אבל אם נילושה במי פירות, המלח לבדו אינו גורם החימוץ [ובקרבן נתנאל {{ממ|אות כ}} ביאר הטעם שהרי מלח גם כן הוי מי פירות]. ומבואר שהרא"ש למד שהראיה היא מהיתר 'ותיקא' העשויה מקמח מלח ושמן. | ||
אמנם הרשב"א {{ממ|בתשובה שם | אמנם הרשב"א {{ממ|בתשובה שם}} העתיק הראיה באופן אחר, דוקא מותיקא האסורה, העשוייה ממים קמח ומלח, שמשם יש לדייק שאף באופן שעשוייה העיסה מקמח מים ומלח אין העיסה אסורה אלא ב'ותיקא' שהיא עיסה המתבשלת בקדירה, שחוששים שעד שהתבשלה כבר התחמצה, אבל עיסה הנאפת בתנור מותרת אף שיש בה מלח. | ||
והחתם סופר {{ממ|שם}} כתב לדחות ראייתם, לפי מה שכתב שיש לחלק בין המיס מלח במים תחילה ואחר כך עירב בהם קמח, שאז אין כאן שום מקום שיש בו חימוץ מכח 'מליח כרותח', ובין אופן שהכניס המלח כמו שהוא לעיסה שיש לחוש להחמצת מקום המלח, ואחר כך להחמצת שאר העיסה מכח ה'שאור' שבמקום החימוץ. שכן לפי זה יש לומר שמה שהוצרכה הגמרא לאסור ותיקא דוקא הוא באופן שהמיס את המלח תחילה במים, שאז אין איסור מצד נתינת המלח, ומכל מקום הדבר אסור בותיקא שיש לחוש שעד שתתבשל העיסה תחמיץ. | והחתם סופר {{ממ|שם}} כתב לדחות ראייתם, לפי מה שכתב שיש לחלק בין המיס מלח במים תחילה ואחר כך עירב בהם קמח, שאז אין כאן שום מקום שיש בו חימוץ מכח 'מליח כרותח', ובין אופן שהכניס המלח כמו שהוא לעיסה שיש לחוש להחמצת מקום המלח, ואחר כך להחמצת שאר העיסה מכח ה'שאור' שבמקום החימוץ. שכן לפי זה יש לומר שמה שהוצרכה הגמרא לאסור ותיקא דוקא הוא באופן שהמיס את המלח תחילה במים, שאז אין איסור מצד נתינת המלח, ומכל מקום הדבר אסור בותיקא שיש לחוש שעד שתתבשל העיסה תחמיץ. |