16,547
עריכות
אבני נזר/יורה דעה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
בוט החלפות: ניסוי (דרך JWB)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מ (בוט החלפות: ניסוי (דרך JWB)) תגית: שוחזרה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{עוגן|התחלה}}{{#קיים:תבנית:ניווט כללי עליון/{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}|{{ניווט כללי עליון/{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}}}|{{היררכיה}}{{תנאי מפרשים כללי}}}}<div class=texts></noinclude> | ||
<center>'''סימן ב'''</center> | |||
'''שאלה.''' מהו לשחוט את העגל בתוך ח' ימים ללידתו למכור את הבשר לנכרי ולשחוט אחרת עמו ויפטרנו בברכה אחת: | '''שאלה.''' מהו לשחוט את העגל בתוך ח' ימים ללידתו למכור את הבשר לנכרי ולשחוט אחרת עמו ויפטרנו בברכה אחת: | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ב== | ==ב== | ||
ב) '''ונראה''' להביא ראי' מהא דגרסינן בפ"ק דר"ה אתמר בכור מאימתי מונין לו שנה. חד אמר משעה שנראה להרצאה. וחד אמר משעה שנולד. ולא פליגי הא בתם והא בבעל מום. ופריך בע"מ מי מצי אכיל לי' תוך ח'. ומשני דקים לי' שכלו חדשיו. ומפורש יוצא מכאן דבלא קים לי' מונין מיום ח', ומשמע דאינו יכול לקיים מצות לפני ד' כו' תאכלנו בתוך ח', והנה בבכורות {{ממ| | ב) '''ונראה''' להביא ראי' מהא דגרסינן בפ"ק דר"ה אתמר בכור מאימתי מונין לו שנה. חד אמר משעה שנראה להרצאה. וחד אמר משעה שנולד. ולא פליגי הא בתם והא בבעל מום. ופריך בע"מ מי מצי אכיל לי' תוך ח'. ומשני דקים לי' שכלו חדשיו. ומפורש יוצא מכאן דבלא קים לי' מונין מיום ח', ומשמע דאינו יכול לקיים מצות לפני ד' כו' תאכלנו בתוך ח', והנה בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/כז/ב|כז:]]}} דבי רב תנא שנה בשנה יום אחד בשנה זו ויום אחד בשנה זו לימד על הבכור שנאכלין לשני ימים ולילה אחד. וצריך להבין א"כ אינו מקיים מצות אכילה בתוך שנה. וצ"ל דהעיקר הוא שיהא הזריקה שמתירו באכילה בתוך שנה. וכן בעל מום השחיטה שמתירו באכילה צריך להיות תוך שנתו, דהא כתב רש"י בזבחים {{ממ|[[רש"י/זבחים/קד/א|קד.]]}} דשחיטתו בגבולין כזריקתו במקדש יע"ש, ועוד ראי' מהא דאמר שם (דף כ"ח דנולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש, לאחר שנתו רשאי לקיימו שלשים יום. משום השב אבידה לבעלים ופרש"י שאם לא ימצא כהן ושחיט לי' יסריח הבשר, ע"כ נותנין לו חכמים זמן שלשים יום ואי לא מצא כהן בתוך שלשים שוחטו ומולחו עד שימצא כהן. מזה מוכח דהמצוה הוא רק השחיטה דהא מולחו עד שימצא כהן ואינו אוכלו. וא"כ למה שוחטו כיון שאינו אוכלו. כשימצא כהן ישחטנו. אלא ודאי דמקיים מצות לפני ד' תאכלנו בשחיטה לבד כנ"ל: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''והנה''' בתוס' זבחים {{ממ|דף | ג) '''והנה''' בתוס' זבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/דף/א|דף.]]}} הקשו בקדשים שנתערבו בטריפה דתנן ירעה עד שיסתאבו והא כיון שמעורבין בטריפה וא"א לאוכלו רק להאכילו לכלבים ואין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. ותירצו דהיכא דשרי לישראל מותר להאכילן לכלבים והכא הקדשים בעצמם מותרין לישראל אי לאו טריפות חולין המעורב בהם יע"ש. וביאור דבריהם דיהא מותר לכלבים ממה נפשך דאי חולין הם הרי מותרין. ואי קדשים הרי באמת מותרין לישראל דהקדשים אינם טריפה. וא"כ הכא נמי למה אין מונין לו משנולד. דהא משנולד הי' יכול לשוחטו ולקיים מצות לפני ד' כו' תאכלנו אף שלא יאכלנו באמת. מכח ממ"נ זה. אם הוא נפל אינו מחויב במצוה. ואם הוא אינו נפל הרי באמת מותר לישראל. וכבר קיים המצוה במה שהתירו בשחיטה לישראל. אלא ודאי דאף אם באמת אינו נפל אינו מתירו באכילה ולא מתקיים תאכלנו שנה בשנה. והכי נמי בנידון דידן אסור משום סחורה: | ||
==ד== | ==ד== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ו) '''שוב''' ראיתי דזה אינו ואף ספק נפל דאורייתא מותר לשוחטו ולמוכרו לנכרי משום ממה נפשך. מה אמרת הא אפילו אינו נפל אסור משום עשה דהבדלה. הא חזינן לענין כסוי. ספק בשחיטה טעונה כסוי מספק. ולא אמרינן אפילו הי' שחיטה מעלייתא הא אסורה באכילה מעשה דהבדלה והוי שחיטה שאינה ראוי'. וכתבנו בסי' א' בהגה הטעם משום דהא דבעי לענין כסוי שחיטה ראוי' הוא מקרא דאשר יאכל וכשהבהמה עצמה נשחטה כראוי רק שהאדם אינו יודע ואינה מובדלת לו. מכל מקום הבהמה קרינא בה אשר יאכל. והנה איסור סחורה בטמאים נפקא לן משרצים דכתיב בהו לכם יהי' בהוויתן יהו. ובשרצים הא כתיב לא יאכל. והנה אין איסור סחורה רק הבהמה שבעצמותה אינה נאכלת דהכי משמע לא יאכל. אבל זו שבעצמותה נאכלת רק שאינה מובדלת לו. וע"כ קרינא אשר יאכל אינה באיסור סחורה: | ו) '''שוב''' ראיתי דזה אינו ואף ספק נפל דאורייתא מותר לשוחטו ולמוכרו לנכרי משום ממה נפשך. מה אמרת הא אפילו אינו נפל אסור משום עשה דהבדלה. הא חזינן לענין כסוי. ספק בשחיטה טעונה כסוי מספק. ולא אמרינן אפילו הי' שחיטה מעלייתא הא אסורה באכילה מעשה דהבדלה והוי שחיטה שאינה ראוי'. וכתבנו בסי' א' בהגה הטעם משום דהא דבעי לענין כסוי שחיטה ראוי' הוא מקרא דאשר יאכל וכשהבהמה עצמה נשחטה כראוי רק שהאדם אינו יודע ואינה מובדלת לו. מכל מקום הבהמה קרינא בה אשר יאכל. והנה איסור סחורה בטמאים נפקא לן משרצים דכתיב בהו לכם יהי' בהוויתן יהו. ובשרצים הא כתיב לא יאכל. והנה אין איסור סחורה רק הבהמה שבעצמותה אינה נאכלת דהכי משמע לא יאכל. אבל זו שבעצמותה נאכלת רק שאינה מובדלת לו. וע"כ קרינא אשר יאכל אינה באיסור סחורה: | ||
<div style="clear: both;"></div> | |||
<div style="float:left">נאום הק' '''אברהם'''.{{-}}</div><div style="clear: both;"></div> | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{-}}<div style="padding:1px; border:1px solid #cfcfff; margin:auto; background-color:#eee;width:80%; font-size:12px; text-align: center;"> | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות '''{{Plainlinks|[http://dicta.org.il/|דיקטה]}}''' | ||
</div> | |||
{{עוגן|סוף}}{{#קיים:תבנית:ניווט כללי תחתון/{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}|{{ניווט כללי תחתון/{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}}}|{{תנאי מסכתות תחתון}}{{מרכז|{{גופן|2||'''[[#התחלה|מעבר לתחילת הדף]]'''}}}} | |||
{{#תנאי:{{#titleparts:{{שם הדף}}|3|3}}|[[קטגוריה:{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}: {{#titleparts:{{שם הדף}}|1|2}}]]|[[קטגוריה:{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|1}}]]}}}}</noinclude> | |||