177,895
עריכות
אבני נזר/יורה דעה/תיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==א== | ==א== | ||
א) '''יקרת''' מכתבו הגיעני רציתי להשיב תיכף למען הראות חבת כבודו. אמנם אינני אפנויי מופנה מכל צד. גם עתה אין לי פנאי. אך אמרתי לאו אורח ארעא לשהויי במכתב כל כך לגברא רבה. וזה החלי בעז"ה. דבר הקושיא שהקשה מהרש"ל והגאון רעק"א בדברי התוס' פסחים | א) '''יקרת''' מכתבו הגיעני רציתי להשיב תיכף למען הראות חבת כבודו. אמנם אינני אפנויי מופנה מכל צד. גם עתה אין לי פנאי. אך אמרתי לאו אורח ארעא לשהויי במכתב כל כך לגברא רבה. וזה החלי בעז"ה. דבר הקושיא שהקשה מהרש"ל והגאון רעק"א בדברי התוס' פסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/מו/ב|מו:]]}} דכיון שיכול לעשות בלי הואיל אין לנו לעשות ע"י הואיל. והקשו דלעולם יכול לעשות בלי הואיל דבצע מכל חדא פורתא ותירצו שלא הטריחוהו חכמים לבצוע מכל אחת ואחת והקשו הם ז"ל דיבצע רק מחדא וזה יהי' חלה על כל הככרות ע"י צירוף סל. הנה מעולם הי' הדבר פשוט אצלי משום דצריך ליטול אחד מכ"ד או ממ"ח וכמ"ש כת"ר: | ||
==ב== | ==ב== | ||
ב) '''ותמיהני''' על תירוץ של מהרש"ל משום דצריך ליקח עוגה שלימה כשאין מפריש מכל חלה. א"כ מה הקשו התוס' שם דא"נ מפריש מכל חלה דומה לעיסה חצי' של נכרי וחצי' של ישראל דאסור לאפותה ביו"ט. הא כשמפריש מכל חלה יוכל ליקח מכל חלה מעט עד שבצירוף כל החתיכות לא יהי' כשיעור ככר אחד. נמצא שאינו מרבה בטורח במה שאופה גם החלה. ובכה"ג אפי' בחצי' של נכרי שרי כמ"ש הרש"ל בעצמו הובא בט"ז סימן תקי"ב סק"ה. א"ו משום דצריך ליטול אחד מכ"ד ויעלה יותר מככר אחד שהי' יותר מכ"ד ככרוח. נמצא שמרבה בטורח במה שאופה החלה. דאי לאו החלה לא הי' רק כ"ג ככרות וכמו בעיסה חצי' של נכרי אף אם יטול הנכרי חצי מכל פת. או להמתירים בתנור אחד אף אם יטול חצי מכל תנור אסור בשני תנורים כיון דאפשר למיפלג בלישה והי' חצי ככרות ממה שאופה עתה חשיב מרבה בטורח. או הי' רק תנור אחד כשהי' חולק בלישה. אף שעכשיו אוכל הישראל מכל פת או מכל תנור. מ"מ חשיב מרבה בטורח לצורך נכרי כיון דבלא חלקו של נכרי הי' פחות הככרים או התנורים. ה"נ בחלה. אבל לתירוץ מהרש"ל קשה. ע"כ לדעתי אין לחוש לחומרא זו כלל: | ב) '''ותמיהני''' על תירוץ של מהרש"ל משום דצריך ליקח עוגה שלימה כשאין מפריש מכל חלה. א"כ מה הקשו התוס' שם דא"נ מפריש מכל חלה דומה לעיסה חצי' של נכרי וחצי' של ישראל דאסור לאפותה ביו"ט. הא כשמפריש מכל חלה יוכל ליקח מכל חלה מעט עד שבצירוף כל החתיכות לא יהי' כשיעור ככר אחד. נמצא שאינו מרבה בטורח במה שאופה גם החלה. ובכה"ג אפי' בחצי' של נכרי שרי כמ"ש הרש"ל בעצמו הובא בט"ז [[ט"ז/אורח חיים/תקיב#ה|סימן תקי"ב סק"ה]]. א"ו משום דצריך ליטול אחד מכ"ד ויעלה יותר מככר אחד שהי' יותר מכ"ד ככרוח. נמצא שמרבה בטורח במה שאופה החלה. דאי לאו החלה לא הי' רק כ"ג ככרות וכמו בעיסה חצי' של נכרי אף אם יטול הנכרי חצי מכל פת. או להמתירים בתנור אחד אף אם יטול חצי מכל תנור אסור בשני תנורים כיון דאפשר למיפלג בלישה והי' חצי ככרות ממה שאופה עתה חשיב מרבה בטורח. או הי' רק תנור אחד כשהי' חולק בלישה. אף שעכשיו אוכל הישראל מכל פת או מכל תנור. מ"מ חשיב מרבה בטורח לצורך נכרי כיון דבלא חלקו של נכרי הי' פחות הככרים או התנורים. ה"נ בחלה. אבל לתירוץ מהרש"ל קשה. ע"כ לדעתי אין לחוש לחומרא זו כלל: | ||
==ג== | ==ג== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==ו== | ==ו== | ||
ו) '''והענין''' שיחשב הפרשה למפרע הוא כעין ברירה כמו שפרש"י במס' ביצה בזוכה מן הפקר ביו"ט קנתה שביתה אצלו למפרע משום ברירה דאגלאי מילתא דמתחילה הי' עומד להיות שלו. כמו כן הקילו חכמים בזה דמתחילה הי' עומד דבר זה להיות חלה שיחשב כאלו הי' חלה גמורה. ומ"מ אם אין בו שיעור ביטול אוסר ממנ"פ כנ"ל. וע"ז הקשה הד"מ מאוכל והולך ואח"כ מפריש דטעם ההיתר משום דרואין כאילו מתחילה הי' חלה. וא"כ אסרה העיסה. וע"כ דהקילו חכמים דכל זמן שלא נתבררה החלה אינו אוסר בטעמה, ולפי"ז בחלת א"י שנתבשלה אין תקנה כלל. ובחלת א"י שנאפית אין חשש כלל. דשפיר מועיל הפרשה אף על הטעם שבתוך ההיתר כיון שהכל עיסה ואינו טעם גרידא. ובחלת חו"ל שנאפית ולא אכל ג"כ אין חשש כיון שא"צ להקל כאלו הופרש למפרע. שוב ראיתי בט"ז סימן שכ"ד סקט"ו הביא לשון מהרי"ו. מבואר להדיא | ו) '''והענין''' שיחשב הפרשה למפרע הוא כעין ברירה כמו שפרש"י במס' ביצה בזוכה מן הפקר ביו"ט קנתה שביתה אצלו למפרע משום ברירה דאגלאי מילתא דמתחילה הי' עומד להיות שלו. כמו כן הקילו חכמים בזה דמתחילה הי' עומד דבר זה להיות חלה שיחשב כאלו הי' חלה גמורה. ומ"מ אם אין בו שיעור ביטול אוסר ממנ"פ כנ"ל. וע"ז הקשה הד"מ מאוכל והולך ואח"כ מפריש דטעם ההיתר משום דרואין כאילו מתחילה הי' חלה. וא"כ אסרה העיסה. וע"כ דהקילו חכמים דכל זמן שלא נתבררה החלה אינו אוסר בטעמה, ולפי"ז בחלת א"י שנתבשלה אין תקנה כלל. ובחלת א"י שנאפית אין חשש כלל. דשפיר מועיל הפרשה אף על הטעם שבתוך ההיתר כיון שהכל עיסה ואינו טעם גרידא. ובחלת חו"ל שנאפית ולא אכל ג"כ אין חשש כיון שא"צ להקל כאלו הופרש למפרע. שוב ראיתי בט"ז [[ט"ז/יורה דעה/שכד#טו|סימן שכ"ד סקט"ו]] הביא לשון מהרי"ו. מבואר להדיא פירושי במהרי"ו כאלו גנוב הוא אתי. ונתתי שמחה בלבי שכוונתי האמת בדעתו ז"ל וכל דברי הט"ז שם לענ"ד לא שרירים ולא קיימים. מעתה מה שהקשה כ"ת דהוי דשיל"מ דיכול להפריש ממקום אחר. לא קשיא דאם יפריש ממקום אחר לכאן לא יועיל למפרע כמו באוכל והולך ואח"כ מפריש דצריך לשייר מעיסה זו דוקא. אם כן יאסר הרוטב והרוטב יאסור העיסה. וזה ברור: | ||
{{יישור לשמאל|דברי ידידו הדו"ש באה"ר הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | {{יישור לשמאל|דברי ידידו הדו"ש באה"ר הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:רבי חיים אלעזר וקס: תשובות אליו]] | |||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ב אייר ה'תרל"ו]]</noinclude> | |||