1,567
עריכות
←רבי מאיר ברנדסדורפר
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
זהו אם כן הדגשת הכתוב "בערכך נפשות לה'". ולכן אומרים חז"ל שהעושה כן כמקריב נפשו, וניצל עי"ז מדינה של גיהנום. {{ממ|שירת דוד}} | זהו אם כן הדגשת הכתוב "בערכך נפשות לה'". ולכן אומרים חז"ל שהעושה כן כמקריב נפשו, וניצל עי"ז מדינה של גיהנום. {{ממ|שירת דוד}} | ||
== רבי מאיר ברנדסדורפר == | == יום ה' - רבי מאיר ברנדסדורפר == | ||
=== שנים מקרא כשטעה שהן מחוברות === | === שנים מקרא כשטעה שהן מחוברות === | ||
נשאלתי במי שטעה וחשב שפרשיות בהר בחוקותי הם מחוברות, וקרא בערב שבת בהר שנים מקרא ואחת תרגום משני הפרשיות, האם יצא ידי חובתו, או שצריך בשבוע הבא לחזור ולקרות שמו"ת מפרשת בחוקותי. | נשאלתי במי שטעה וחשב שפרשיות בהר בחוקותי הם מחוברות, וקרא בערב שבת בהר שנים מקרא ואחת תרגום משני הפרשיות, האם יצא ידי חובתו, או שצריך בשבוע הבא לחזור ולקרות שמו"ת מפרשת בחוקותי. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
ובמשנה ברורה {{ממ|שם סק"ז}} ובשער הציון {{ממ|שם אות יב}} הבין שסברת כל הפוסקים היא שמשבת במנחה ולמעלה חשיב 'משלים עם הציבור', ודעת הכלבו יחידאה היא ופסק כן להלכה. ודבריו צ"ע, דמסתימת לשון הפוסקים שכתבו דמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור, משמע דוקא מיום ראשון ואילך. | ובמשנה ברורה {{ממ|שם סק"ז}} ובשער הציון {{ממ|שם אות יב}} הבין שסברת כל הפוסקים היא שמשבת במנחה ולמעלה חשיב 'משלים עם הציבור', ודעת הכלבו יחידאה היא ופסק כן להלכה. ודבריו צ"ע, דמסתימת לשון הפוסקים שכתבו דמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור, משמע דוקא מיום ראשון ואילך. | ||
ועכ"פ נתבאר בס"ד שאם מקדים הקריאה משבוע זה לשבוע הקודם, לא נחשב כמשלים הפרשה עם הציבור. ועד כאן לא נחלקו אלא בשבת במנחה ואילך, כיון שכבר קראו הפרשה משבוע הבא, אבל מלפני זה כולהו סבירא להו דלא חשיב עם הציבור. ומשמעות דברי הפוסקים שצריך לחזור ולקרותה, ואפילו בדיעבד לא יצא. | ועכ"פ נתבאר בס"ד שאם מקדים הקריאה משבוע זה לשבוע הקודם, לא נחשב כמשלים הפרשה עם הציבור. ועד כאן לא נחלקו אלא בשבת במנחה ואילך, כיון שכבר קראו הפרשה משבוע הבא, אבל מלפני זה כולהו סבירא להו דלא חשיב עם הציבור. ומשמעות דברי הפוסקים שצריך לחזור ולקרותה, ואפילו בדיעבד לא יצא. | ||
== שפתותיו דובבות == | == שפתותיו דובבות == | ||