אילת השחר/כתובות/צ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית ממ
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
 
(תבנית ממ)
 
שורה 6: שורה 6:
'''וש"מ כתובת בנין דיכרין לא טרפה ממשעבדי דאי ס"ד טרפה ממשעבדי ליתו בני הראשונה וליטרפינהו לבני שני'.''' יש לעי' למה צ"ל ליטרוף לבני שני', הא כיון דיש נכסים לגבות להשני' או להראשונה וכיון דהראשונה קודמת אז בניה גובין ולא בני השני', אבל למה צ"ל שטורף מבנים של השני'.
'''וש"מ כתובת בנין דיכרין לא טרפה ממשעבדי דאי ס"ד טרפה ממשעבדי ליתו בני הראשונה וליטרפינהו לבני שני'.''' יש לעי' למה צ"ל ליטרוף לבני שני', הא כיון דיש נכסים לגבות להשני' או להראשונה וכיון דהראשונה קודמת אז בניה גובין ולא בני השני', אבל למה צ"ל שטורף מבנים של השני'.


'''עוד''' צ"ע דאם באנו לומר דגובין מבני השני', הא להשני' יש רק חוב א"כ גובין את החוב, והא ברשב"א (ב"ק דף פ"ט) הוכיח דלא גובין שטר דהיינו חוב דהוי מילי, וכן הוא בר"ן שעל דף י"ט.
'''עוד''' צ"ע דאם באנו לומר דגובין מבני השני', הא להשני' יש רק חוב א"כ גובין את החוב, והא ברשב"א {{ממ|ב"ק דף פ"ט}} הוכיח דלא גובין שטר דהיינו חוב דהוי מילי, וכן הוא בר"ן שעל דף י"ט.


'''רש"י ד"ה שמע מינה.''' ובני ראשונה באין ליטול חלק יתר מכח ירושת האב דהא ירתון תנן. מבואר מרש"י דאי יסבון תנן אין שום ספק, דודאי יש גם בא' בחייו וא' במותו דין כתובת בנין דיכרין דהא הם בע"ח כמו בני השני'.
'''רש"י ד"ה שמע מינה.''' ובני ראשונה באין ליטול חלק יתר מכח ירושת האב דהא ירתון תנן. מבואר מרש"י דאי יסבון תנן אין שום ספק, דודאי יש גם בא' בחייו וא' במותו דין כתובת בנין דיכרין דהא הם בע"ח כמו בני השני'.
שורה 16: שורה 16:
'''ודברי''' הרא"ש צ"ע דלכאורה גם על מקבלי כתובת בנין דיכרין הי' מוטל לשלם חוב אביהם, דמ"ש יורשין אלה מכל יורשין, וא"כ כשהי' בשעת מיתה כשיעור שתי כתובות נימא דכיון דכשיגבה הבע"ח הם יהיו היורשין מדין כתובת בנין דיכרין, א"כ נמצא דגם הפרעון הי' לפי ערך חלקם מחמת דין ירושת בנין דיכרין, א"כ איך שייך לומר דיתקיים נחלה דאורייתא, כגון בירשו ש' זוז, וכתובת הראשונה ר' והשני ק' והחוב ל' לכאורה בני הראשונה יפסידו כ' ובני שני' י' ולא נתקיים נחלה דאורייתא, ומי יימר לן להתחיל דנקרא ששתיהם נתנו בשוה כדין נחלה דאורייתא דכולן משלמין בשוה, ולפי"ז ישאר לבני הראשונה קפ"ה ולבני שני פ"ה, ולכן הי' ס"ד דאז יזכו בני הגדולה בכתובת בנין דיכרין, נימא דזה ששילמו הוא מדין יורשי כתובת בנין דיכרין ולכל א' הי' מוטל לשלם כפי חלקם.
'''ודברי''' הרא"ש צ"ע דלכאורה גם על מקבלי כתובת בנין דיכרין הי' מוטל לשלם חוב אביהם, דמ"ש יורשין אלה מכל יורשין, וא"כ כשהי' בשעת מיתה כשיעור שתי כתובות נימא דכיון דכשיגבה הבע"ח הם יהיו היורשין מדין כתובת בנין דיכרין, א"כ נמצא דגם הפרעון הי' לפי ערך חלקם מחמת דין ירושת בנין דיכרין, א"כ איך שייך לומר דיתקיים נחלה דאורייתא, כגון בירשו ש' זוז, וכתובת הראשונה ר' והשני ק' והחוב ל' לכאורה בני הראשונה יפסידו כ' ובני שני' י' ולא נתקיים נחלה דאורייתא, ומי יימר לן להתחיל דנקרא ששתיהם נתנו בשוה כדין נחלה דאורייתא דכולן משלמין בשוה, ולפי"ז ישאר לבני הראשונה קפ"ה ולבני שני פ"ה, ולכן הי' ס"ד דאז יזכו בני הגדולה בכתובת בנין דיכרין, נימא דזה ששילמו הוא מדין יורשי כתובת בנין דיכרין ולכל א' הי' מוטל לשלם כפי חלקם.


'''קיצור''' הדברים הא אם יהי' להם כתובת בנין דיכרין אז התשלומין ג"כ יהי' מדין יורשי כתובת בנין דיכרין, ואז הא לא נתקיים נחלה דאורייתא, ובהכרח משום זה לא יוכל להיות כה"ג דין כתובת בנין דיכרין, וע"כ צ"ל דכתובת בנין דיכרין זה דין שנשאר אחרי שנפרעו, ולא יצוייר כלל שבני כתובת בנין דיכרין משלמין, ולזה צריך לחשוב תמיד דפרעון החובות הוא מחמת דין ירושה רגיל ונמצא שנתקיים נחלה דאורייתא על כרחך, ולכן לולא דמועטין ונתרבו אין כתובת בנין דיכרין היו זוכין בני הגדולה, ונפק"מ לפי"ז באם יש מותר דינר על שתי הכתובות, דמבואר ברא"ש ובשו"ע (סי' קי"א) דאז מקבלין כתובת בנין דיכרין אפי' שזה משועבד לשלם חוב, אז אף אם החוב יותר על דינר מ"מ בהשאר יחלקו לפי חלקם, היינו דנוריד את זה כאילו שילמו שתיהם חלק שוה, כגון כתובת הא' ר' והשני ק' וירשו ש"א והחוב ס"א אז הס"א נחשוב ששילמו שוה ונשאר ר"מ שמזה בני בעלת ר' יקבלו ק"ס ובני בעלת מנה יקבלו פ', ולא נחשוב דדינר א' שילמו שוה ונשאר עוד ס' שבני בעלת ר' שילמו מזה מ' ובני בעלת ק' שילמו מזה כ'. (מהדו"ק)
'''קיצור''' הדברים הא אם יהי' להם כתובת בנין דיכרין אז התשלומין ג"כ יהי' מדין יורשי כתובת בנין דיכרין, ואז הא לא נתקיים נחלה דאורייתא, ובהכרח משום זה לא יוכל להיות כה"ג דין כתובת בנין דיכרין, וע"כ צ"ל דכתובת בנין דיכרין זה דין שנשאר אחרי שנפרעו, ולא יצוייר כלל שבני כתובת בנין דיכרין משלמין, ולזה צריך לחשוב תמיד דפרעון החובות הוא מחמת דין ירושה רגיל ונמצא שנתקיים נחלה דאורייתא על כרחך, ולכן לולא דמועטין ונתרבו אין כתובת בנין דיכרין היו זוכין בני הגדולה, ונפק"מ לפי"ז באם יש מותר דינר על שתי הכתובות, דמבואר ברא"ש ובשו"ע {{ממ|סי' קי"א}} דאז מקבלין כתובת בנין דיכרין אפי' שזה משועבד לשלם חוב, אז אף אם החוב יותר על דינר מ"מ בהשאר יחלקו לפי חלקם, היינו דנוריד את זה כאילו שילמו שתיהם חלק שוה, כגון כתובת הא' ר' והשני ק' וירשו ש"א והחוב ס"א אז הס"א נחשוב ששילמו שוה ונשאר ר"מ שמזה בני בעלת ר' יקבלו ק"ס ובני בעלת מנה יקבלו פ', ולא נחשוב דדינר א' שילמו שוה ונשאר עוד ס' שבני בעלת ר' שילמו מזה מ' ובני בעלת ק' שילמו מזה כ'. {{ממ|מהדו"ק}}


'''בא"ד. שהשניה נגבית בתורת חוב אין לך ירושה גדולה מזו.''' צ"ב הא מסקינן כאן למ"ד שיעבודא לאו דאורייתא, ואיך יש כאן ירושה דהא לא מחויבין לשלם.
'''בא"ד. שהשניה נגבית בתורת חוב אין לך ירושה גדולה מזו.''' צ"ב הא מסקינן כאן למ"ד שיעבודא לאו דאורייתא, ואיך יש כאן ירושה דהא לא מחויבין לשלם.
2,656

עריכות

תפריט ניווט