שדי חמד/כללים/א/שיג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/שיג|action=edit}} שיג]'''}} '''אזכרה''' הרבנים יד מלאכי באות ס"ט ויעיר אזן אות מ"א וברכ"י יו"ד סימן ער"ו האריכו להוכיח דגם שם אלקים וכיוצא נקרא אזכרה ולאו דווקא שם הוי"ה ב"ה דלא כהרדב"ז שהביאו שם עי"ש ומתשובת הריב"ש סימן ת"ח שהזכיר הרב משל"מ בפ"ז מהלכות ברכות לענין שם אלהינו ומתשו' הרמ"ה שהביא הריב"ה בטא"ח סי' ס"א לענין שם אל שהם בכלל מוציא ש"ש לבטלה מתבאר דסברי דהם בכלל אזכרות לענין קדושתם. ועיין בברכ"י שם שהחליט לומר דמ"ש הירוש' פרק אין עומדין ה"א היה כותב ב' שמות כגון אל אלהים ה' וכו' הם דברי איזה מפרש והכניסוהו בפנים עי"ש שהליץ כן לדעת המפר' הירוש' שהניח שמות הרבה מלכותבם ונלע"ד דאע"ג דהרמב"ם כתב דין זה בתפלין פ"א הט"ו ובתפלין אי אפ"ל כן דהו"ל שלא כסדרן י"ל דהרמב"ם באותה בבא נקט דינו בכולל סתו"מ וכתב מה ששייך לסתו"מ ואח"כ כ' מה ששייך ס"ת ועיין להרב מראה הפנים שם וק"ל והרבנים מוהרש"ק בשו"ת חכמת שלמה הנספח לס' הר המור סי' י"א (ד"ה ומש"כ להשיג על הרדב"ז) בגדי ישע בשו"ת יו"ד סי' למ"ד ויקרא אברהם בד' ב' ע"ב וזכור לאברהם בח"ג ד"א ע"א נשאו ונתנו בסברת הרדב"ז עי"ש ומ"ש הרב הלבוש באה"ע סי' ל"ד ס"ג שלא להזכיר ה' בפירוש רק השם אלהינו מה"ע דנראה דס"ל דאלהינו אינו אזכרה כבר תמה ע"ד הרב טל אורות ד' ה' ע"ג ועיין להרבנים דברי מנחם סי' ד' אות ד' פתח הדביר ח"ב סי' קצ"ט אות י"א ד' כ"ב ע"ג וע"ד. ולענין שם שלום אם יש בו קדושה משום שהוא שמו של הקב"ה כמ"ש בא"ח סי' פ"ט ס"ב עיין למרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' פ"ה שהביא מחלוקת אם ניתן לימחק דלר' יחיאל הובא בחי' הר"ן לשבת על ד' יו"ד ע"ב אסור וכ"מ מתוס' סוטה ולהרא"ש והריטב"א שרי ורמז מ"ש הש"ך בנקה"כ ע"ד הרמ"א סס"י רע"ו עי"ש והובא בשע"ת סי' פ"ד ובפ"ת יו"ד סי' רע"ו ע"ד הרמ"א בסוף הסי' ומשם באר"ה וקצת יש להעיר ע"ד הרמ"א דביו"ד שם כתב דיש נזהרים מלכתוב באגרות ושטרות שם שלום שלם כדי שלא יבואו לידי בזיון וכ"כ הרב הלבוש ואילו בא"ח סי' של"ד סי"ג שפסק מרן מ"ש הרב המרדכי דמגלת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אשורית וכו' אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה לא הגיה כלום והרב הלבוש העתיק דברי מרן ואמאי הא במגילה כתוב בה דברי שלום ואמת וא"כ להנזהרים שהזכירו ביו"ד נראה דה"ה דיש להצילם מפני הדליקה והיה להם להגיה בסי' של"ד ואולי ש לחלק בין קום עשה לשואת"ע דלא החמירו אלא שלא לכתוב לכתחלה כדי שלא יבא לידי בזיון ובמכתב לחזקיהו בחלק השיטה ד' ח' ע"ב וע"ג כ' קצת בענין זה אי שלום חשיב הזכרת ש"ש עי"ש ובמטה אפרים סי' תקפ"א באלף למטה אות ט' וראיתי בס' מר ואהלות הנד"מ בד' ה' בהגהה וד"ה ועלה בלבי) שאחר שציין דברי הפ"ת בשם ברכ"י הנ"ל כתב וקצת י"ל ראיה דלא חשיב אזכרה ממ"ש בא"ח סי' של"ד סי"ו דמגלת אסתר אין בה אזכרה ואין מצילין מפני דליקה. אף דיש בה שלום ולענ"ד אינו צודק בזה לשון ראיה דההיא דסי' של"ד לאו רבינא ורב אשי חתימי עלה והם רק דברי רב המרדכי שהובא בב"י ומה זו ראיה להרא"ש והריטב"א מהמרדכי והכי הול"ל דהרב המרדכי קאי בסברת אמתירים ועי"ש שצדד לאסור ליתן יד להאנשים המתירים לעצמם לישב בגילוי ראש ולומר להם שלום כי גם הם ישיבו שלום ואסור להזכיר בראש מגולה ומסיק דבמקום צורך גדול יש להתיר למען השלום והאריך הרב הגדול המחבר נר"ו בדברים נכונים כדרכו בס' הנחמד עי"ש: