7,990
עריכות
לכבוד שנת השבע
(חרישה בשביעית מדאורייתא או מדרבנן) |
(לכבוד שנת השבע) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== מקור == | |||
בכמה פרשיות בתורה נצטוו ישראל על מצוות השביעית: | |||
'''1. פרשת משפטים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#י|שמות כג י-יא]]}}''': "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה. והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, כן תעשה לכרמך לזיתך". | |||
'''2. פרשת בהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#א|ויקרא כה א-ז]]}}''': "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". | |||
== שביעית בזמן הזה == | |||
לדעת רוב הפוסקים חיוב שביעית בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, שאינה נוהגת אלא בזמן שה{{עע|יובל}} נוהג. כך מבואר בירושלמי בגיטין {{ממ|הו"ד ברש"י [[רש"י/גיטין/לו/א|גיטיון לו.]] ובתוספות [[תוספות/גיטין/לו/א|שם]]}}. וכ"פ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/י#ט|פ"י משמיטה ויובל ה"ט]]}} [לדעת הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שלא|יו"ד ריש סימן שלא]]}} ובכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/שמיטה ויובל/ט#ב|פ"ט משמיטה ויובל ה"ב]]}}], טור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שלא|יו"ד סימן שלא]]}} וספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/פד|מצוה פד]]}}. | |||
== איסור עבודת הארץ == | == איסור עבודת הארץ == | ||
| שורה 28: | שורה 37: | ||
== מחפה == | == מחפה == | ||
בתוספות בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/מז/ב#ושביעית|מז: ד"ה ושביעית]]}} שמחפה אינו תולדה ולכן חייב בשביעית כזורע ממש. וכן משמע בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ג/א#איתמר|מו"ק ג. ד"ה איתמר]]}} שמחפה זרעים בשעת חרישה הרי הוא זורע ממש. ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים, המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו#א|מצוה שכו אות א]]}} דקדוק ממה שלא הביא דין מחפה שסבירא ליה שאינו חייב עליו בשביעית. והשער המלך {{ממ|[[שער המלך/רוצח/י#ט|פ"י מרוצח ה"ט]]}} כתב בדעת הרמב"ם שמחפה הרי הוא זורע ממש. | בתוספות בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/מז/ב#ושביעית|מז: ד"ה ושביעית]]}} שמחפה אינו תולדה ולכן חייב בשביעית כזורע ממש. וכן משמע בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ג/א#איתמר|מו"ק ג. ד"ה איתמר]]}} שמחפה זרעים בשעת חרישה הרי הוא זורע ממש. ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים, המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו#א|מצוה שכו אות א]]}} דקדוק ממה שלא הביא דין מחפה שסבירא ליה שאינו חייב עליו בשביעית. והשער המלך {{ממ|[[שער המלך/רוצח/י#ט|פ"י מרוצח ה"ט]]}} כתב בדעת הרמב"ם שמחפה הרי הוא זורע ממש. | ||
== בחוץ לארץ == | == בחוץ לארץ == | ||