שערי תשובה/אורח חיים/שכא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
+אותיות לס"ק; ירידת שורה וכדומה
 
(+אותיות לס"ק; ירידת שורה וכדומה)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''להניחה''' עבה"ט ומ"ש בשם הט"ז ע"ז כתב בשו"ת פמ"א דאדרבה היכא שטוב לו שימלח עתה ומשביח עי"ז טפי יש לאסור ע"ש ועיין בשבו"י שאף שצידד להתיר כתב להניחם לקצת זמן אסור במלח וכן בשלאטין וכן אם מולחין בקליפתן המר' אך אם נותן מתחלה מעט שמן יש להתיר. ומ"ש הבה"ט בשם המג"א דאסור להדיח בשר שחל ביום ג' ע"ל סי' ש"ח כ' בשם אליה זוטא בשם זקינו להתיר ועיין בג"ב מ"ת סימן כ"ז אווזות פטומות שעיקרם הוא בשביל השומן ובצלי השומן כלה ואיכא פסידא שרי לתת מים על הבשר ע"י עכו"ם ולא מיבעיא אווזות דרכיך וחזי לאומצא אלא אפילו בשר בהמה ואם א"א בעכו"ם מותר לעשות ע"י ישראל ובפרט אם בלא"ה צריך לרחוץ ידיו ע"ש וכ"כ בדגול מרבבה וסיים בה שוב מצאתי בא"ר סי' ש"ח שחולק על המג"א ע"ש ובשבות יעקב ח"ג סי' ך"ב כתב דהמג"א דמחמיר דוקא יחיד בביתו אבל בקצב המוכר לאחרים מודה שיכול לעשות ע"י עכו"ם (ולפ"ז גם באווזות פטומות שיש פסידא דשומן) והמחמיר יאמר לעכו"ם לצוות לעכו"ם דהוי שבות דשבות ע"ש (ועיין בפר"ה ס"ס ת"ח לענין יו"ט ובנ"ב סימן ל"ב כתב להתיר ביו"ט וע"ש בפירוש דברי המג"א שכתב משום מתקן דהיינו שהוא מרכך) ועיין בחו"י סימן מ"ד הובא לעיל סי' ש"ז ובשבות יעקב ח"ב סימן מ"ד:
{{עוגןמ|א}} '''להניחה''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה]] ומ"ש בשם הט"ז ע"ז כתב בשו"ת פמ"א דאדרבה היכא שטוב לו שימלח עתה ומשביח עי"ז טפי יש לאסור ע"ש ועיין בשבו"י שאף שצידד להתיר כתב להניחם לקצת זמן אסור במלח וכן בשלאטין וכן אם מולחין בקליפתן המר' אך אם נותן מתחלה מעט שמן יש להתיר. ומ"ש הבה"ט בשם המג"א דאסור להדיח בשר שחל ביום ג' ע"ל סי' ש"ח כ' בשם אליה זוטא בשם זקינו להתיר ועיין בג"ב מ"ת סימן כ"ז אווזות פטומות שעיקרם הוא בשביל השומן ובצלי השומן כלה ואיכא פסידא שרי לתת מים על הבשר ע"י עכו"ם ולא מיבעיא אווזות דרכיך וחזי לאומצא אלא אפילו בשר בהמה ואם א"א בעכו"ם מותר לעשות ע"י ישראל ובפרט אם בלא"ה צריך לרחוץ ידיו ע"ש וכ"כ בדגול מרבבה וסיים בה שוב מצאתי בא"ר סי' ש"ח שחולק על המג"א ע"ש ובשבות יעקב ח"ג סי' ך"ב כתב דהמג"א דמחמיר דוקא יחיד בביתו אבל בקצב המוכר לאחרים מודה שיכול לעשות ע"י עכו"ם (ולפ"ז גם באווזות פטומות שיש פסידא דשומן) והמחמיר יאמר לעכו"ם לצוות לעכו"ם דהוי שבות דשבות ע"ש (ועיין בפר"ה ס"ס ת"ח לענין יו"ט ובנ"ב סימן ל"ב כתב להתיר ביו"ט וע"ש בפירוש דברי המג"א שכתב משום מתקן דהיינו שהוא מרכך) ועיין בחו"י סימן מ"ד הובא לעיל סי' ש"ז ובשבות יעקב ח"ב סימן מ"ד:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט