שבות יעקב/א/ל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 83 בתים ,  11 בנובמבר 2018
אין תקציר עריכה
(מוקלד ומחולק לקטעים לפי דפוס תס"ט)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{גופן|5|דוד|'''שאלה ל'''}} עיר אחת קטנה שנאנסו שלא הביאו להם שופר עד אחר תפלת מוסף דריש שתא ויש כאן ילד למול אותו מתי מוהלין אותו: גם בעלי הברית שדרכם להתענות בכל שנה בראש השנה אי מותר להם לאכול על סעודת הברית:
{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''שאלה ל'''}}}}


{{גופן|4|דוד|'''תשובה'''}} לשואל כענין ודבר בעתו בימי התשובה אשיב בקצרה, הנה ב[[בית יוסף/אורח חיים/תקפד|ב"י בא"ח ס"ס תקפ"ד]] כתב בשם תרומת הדשן הטעם דמלין קודם תקיעת שופר משום דכך הוא הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק ע"כ:
<big>ל</big> '''{{עוגן1|שאלה}}''' עיר אחת קטנה שנאנסו שלא הביאו להם שופר עד אחר תפלת מוסף דריש שתא ויש כאן ילד למול אותו מתי מוהלין אותו: גם בעלי הברית שדרכם להתענות בכל שנה בראש השנה אי מותר להם לאכול על סעודת הברית:
 
'''{{עוגן1|תשובה}}''' לשואל כענין ודבר בעתו בימי התשובה אשיב בקצרה, הנה ב[[בית יוסף/אורח חיים/תקפד|ב"י בא"ח ס"ס תקפ"ד]] כתב בשם תרומת הדשן הטעם דמלין קודם תקיעת שופר משום דכך הוא הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק ע"כ:


'''א"כ''' לפי טעם זה היה נראה דבנדון שלפנינו ג"כ יש להמתין עם המילה עד קודם תקיעת שופר אחר תפילת מוספין:
'''א"כ''' לפי טעם זה היה נראה דבנדון שלפנינו ג"כ יש להמתין עם המילה עד קודם תקיעת שופר אחר תפילת מוספין:
שורה 14: שורה 17:


'''ומה''' ששאלת אי מותר לבעל ברית לאכול על ברית מילה, נראה פשוט דאסור לו לאכול וכמבואר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסח|ש"ע סי' תקס"ח בהגה"ה]] דאם קבל עליו התענית במנחה צריך להתענות והני תעני' דר"ה ודאי צריכן קבלה ונדר כמשמעות הש"ע ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקצז#ב|סי' (תקצ"ו) [תקצ"ז]]] ובפרטות לפי לשון הפוסקים דהרגיל להתענות כל ימיו משמע דאפילו על סעודת מצוה אין לאכול כמו שמבטל משמחת י"ט ואף גם לדעת הפוסקים דסכנה איכא בדבר שאינו משלים שנתו וחמירא סכנתא מאיסורא לכן אל ישנה רגילתו למען יאריך ימיו הוא ובניו. '''כנ"ל ה"ק יעקב''':
'''ומה''' ששאלת אי מותר לבעל ברית לאכול על ברית מילה, נראה פשוט דאסור לו לאכול וכמבואר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסח|ש"ע סי' תקס"ח בהגה"ה]] דאם קבל עליו התענית במנחה צריך להתענות והני תעני' דר"ה ודאי צריכן קבלה ונדר כמשמעות הש"ע ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקצז#ב|סי' (תקצ"ו) [תקצ"ז]]] ובפרטות לפי לשון הפוסקים דהרגיל להתענות כל ימיו משמע דאפילו על סעודת מצוה אין לאכול כמו שמבטל משמחת י"ט ואף גם לדעת הפוסקים דסכנה איכא בדבר שאינו משלים שנתו וחמירא סכנתא מאיסורא לכן אל ישנה רגילתו למען יאריך ימיו הוא ובניו. '''כנ"ל ה"ק יעקב''':
[[קטגוריה:שבות יעקב]]
 
[[קטגוריה:שבות יעקב: א]]

תפריט ניווט