מתנות כהונה על בראשית רבה/ו/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''מעצרת עד החג.''' אין רוח מצויה כ"כ:

'''במים עזים כו'.''' פרש"י אלו הנהרות ולא הים. ולפיכך כתוב בהם נתיבה שצריך לבקש מקום עמוק שהספינה יכולה לילך שם אבל בים לכל צד שהוא פונה הרי דרך נכון לפניו:

'''מן חג כו'.''' אז א"א לפרוש בים אבל בנהרות אפשר אבל מחנוכה ואילך אפילו בנהרות א"א:

'''[ר' נתן.''' בירושלמי דבמה מדליקין ובקהלת ובילקוט ישעיה ל"ג נתן]:

'''לאחוי.''' לאחיו ר' חייא:

'''צלי עלי.''' התפלל עלי שאצליח ולא אסתכן:

'''מה נצלי עליך.''' מה אתפלל עליך כלומר שמור עצמך מלפרוש בזמן הסכנה ואל תסמוך על הנס וכדמפרש ואזיל:

'''מן דאת כו'.''' היכן שאתה קושר לולבך. כלומר כשיגיע ימי החג שם תקשור רגלך כלומר עמוד ואל תפרוש שוב על הים מפני הסכנה:

'''אין עיילת כו'.''' ואם תכנס לב"ה ותשמע הצבור מתפללים על המטר לא תסמוך על תפלתי אפילו אם הוא קודם החג. שתפלת צבור לא תשוב ריקם ותפלתי בטלה כנגדם:

'''בעי דיפרוש.''' רוצה לפרוש בים בין החג לחנוכה. [ה"ג במדרש קהלת בעי דיפרוש בין חגא לחנוכה וכן בירושלמי]:

'''באלין יומיא כו'.''' בתמיה וכי באלו ימים פורשין בים. [ה"ג במדרש קהלת אתמהה]. ולא שמע למלתא:

'''ואתחזי כו'.''' פירוש ולא שמע לדבריה ונראה לו אביו בחלום וא"ל ברי כו' רמז לו שאם יפרוש קבורה לא יהיה לו שיטבע בים ולא שמע לדבריהם של זה ושל זאת וכן היה לו שטבע בים. [ה"ג במדרש קהלת וילקוט ישעיה בלא קבורה וגם כו' ול"ג שנאמר וכן בירושלמי]:

{{ניווט כללי תחתון}}

{{פורסם בנחלת הכלל}}