עץ יוסף על בראשית רבה/לא/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''הנני מסכים''' יתורא דאני דריש שר"ל גם אני מסכים עם אותן המלאכים הראשונים שהיו אומרים מה אנוש {{ממ|רא"מ}}:

'''מים היו''' משום דאי אפשר לפרש המבול מים. המבול של מים. שלא תבא ה"א הידיעה במלה הסמוכה. לכן פי' המבול אחר שכבר היה מים:

'''יצמוק''' שיתום כחו וינוס ליחו מלשון שדים צומקים. וללמדנו בא שמלת יגוע אין פירושו כמו ויגוע ויאסף אל עמיו שלא נאמרה אלא אצל הצדיקים:

'''מפני הפירות''' שהברית בכ"מ הבטחה על מה שאין בידו לעשות. לכן אמר שהבטחה היה על הפירות שלא ירקבו ולא עוד אלא שלא יתעפשו. ולא עוד אלא שלא יכמושו כצמחים ששינו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אחד מהם נותן כו'''' שהיו כל כך גבורים שאחד נותן רגלו על התהום וסותמו וידו על החלון מלמעלה בחלוני רקיע שנבקעו לירידת מי המבול וסותמה. ועל כל זה כשהיו באים ליכנס לתיבה להשחיתה רגליו מתערטלות פי' מתבטלות {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. ורש"י פי' נכוות מחמימות המים. והמעריך פי' משתמטות ומחליקות:

'''יחוללו מתחת מים ושוכניהם.''' הם גבורי דור המבול כדלעיל פ' כ"ז. ואחזתם חיל מתחת מים שהתגברו המים מתחת לדחות רגליהם מן התהומות:

'''הה"ד שאגת אריה''' לעיל מיניה כתיב זכר נא מי הוא נקי אבד. דנח שהיה נקי נמלט ודורו נאבדו והאריות שהיו שואגים על נח נתקהו שיניהם ואפשר הכוונה על רשעי הדור:

'''שיניו קהות''' כלומר שנפל לבו וגבורתו:

'''נגר היית''' אל תחשוב אחר שבניתי לך תיבה אם תכנס לתוכה תנצל בטבע. שאינך אלא אומן לבנות אך ליכנס לתוכה אילולא בריתי שהיתה אתך לא היית יכול ליכנס לתיבה כפי הטבע. שהיו בני הדור משברים את התיבה כרגע באפם:

'''לכשתכנס אל התיבה''' שהוצרך לברית בכניסתו לתיבה שאלמלא הברית לא היה יכול ליכנס לתיבה {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''נאסר לו כו'''' כדאיתא בתנחומא סדר זו שלא יהא הקב"ה עוסק בחורבן עולם והוא בונה ועוד מפני שהעולם שרוי בצער. ובפרט צער המיתה. ולכן אף שבני נח היו חשוכי בנים מ"מ היו אסורים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''צא מן התיבה אתה ואשתך''' [[בראשית רבה/לד/ד|לקמן פל"ד סי' ד']] ו[[בראשית רבה/לה/א|ריש פל"ה]] ע"ש:

'''אם ראית חוסר''' כצרות חרב ודבר או חסרון כיס שהוזלו המעות שזה קשה מרעב כדאיתא בפרק הספינה. וכן בכפן דהיינו רעב ראוי להצטער ולהיות גלמוד:

'''בא לעולם''' שאפילו לא יהיה בך יש להצטער עם הרבים:

'''כאילו היא גלמודה''' כלו' נהוג עם אשתך כאילו היא בנדות. ובמס' ר"ה [[בבלי/ראש השנה/כו/א|דף כ"ו]] אמרו נוטריקון גמולה דא מבעלה:

'''בטרם תבוא שנת הרעב''' כלומר אבל אח"כ לא שמש:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}