מתנות כהונה על ויקרא רבה/יח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''בוראך''' דרש נוטריקון בורך בוראך בארך:

'''בארך''' באר ומקור שיצאת משם ושוב עיין כל זה במס' שבת בפ' שואל ובמדרש קהלת (ב א) ובפתיחה דאיכה רבה (כ"ג):

'''טליותך.''' נערותך:

'''עד דחילך עלך.''' בעוד שכחך עליך וזהו כשהוא עדיין בחור בשנים:

'''קלסתר פנים.''' חילוף גירסות יש פה בגמרא דשבת ומדרש קהלת:

'''חדא לחבריא כו'.''' פי' אחד כנגד החברים תלמידי חכמים ואחד כנגד עמי הארץ:

'''לבוריא.''' לשון אין בור ירא חטא:

'''בא לבכות.''' פי' לעת הזקנה ירך לבבו ובוכה במהרה שאינו יכול להתאפק:

'''הגללים מקדמים אותו.''' שאפס כח המעצר והחכם עיניו בראשו ואינו משהה נקביו הגדולים כל כך:

'''כנפי הריאה.''' הרואות דריש לשון ריאה:

'''כד שמע קול צפרים כו'.''' כששומע קול צפרים מצפצפים סבר שגזלנין באים לקפח אותו לגזלו ולהורגו:

'''יתי.''' אותי:

'''הדין סבא דצווחין כו'.''' הזקן הזה שקוראין אותו לך למקום פלוני הוא שואל ואומר יש שם מעלות יש שם מורדות:

'''חיתותא.''' מורא ופחד מלשון חתת ה':

'''מתאוה תוואים כו'.''' מסמן סימנים וגבולים לאמר עד מקום פלוני יכולני לילך ועד מקום פלוני יותר מעט לא יכולני לילך:

'''ויסתבל''' מגזרת סבל כמו וישתמר מגזרת שמר:

'''זה לוז כו'.''' והוא עליו למשא שהולך כפוף בשדרתו:

'''שחיק עצמות.''' ישחוקו ויטחנו עצמותיו ותפס לשון קללה תחשב לו:

'''מציץ.''' לשון ויצץ ציץ מציצו מן העפר לעתיד דכתיב ויציצו מעיר:

'''מן הן.''' מהיכן אתה מודיעני שאותו עצם לוז קיים עד אותו זמן ואינו נרקב כשאר עצמות:

'''אייתי כו'.''' ר' יהושע הביא עצם לוז לפני אדריינוס:

'''זה התאוה.''' דרש אביונה לשון תאב ויאהב:

'''בכל ירח וירח.''' כל חדש וחדש כמו שאחז"ל חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח שנאמר לא חדש היום:

'''כיון דסב.''' כיון שהזקין:

'''יתיב כו'.''' ישב לו בביתו ולא היה יכול לעלות אליו:

'''יומא חד סליק.''' יום א' עלה ר"ש לר':

'''א"ל מה עסקך.''' כלומר מה עניינך ומה טעם יש בו:

'''היך דהוית''' יליף כמו שהיית למוד ורגיל ובקהלת יש גיר' אחרת ויש לה סמך במסכת שבת פ' השואל:

'''ומטיל שלום בטל.''' ושוב מפרש והולך אחד ואחד:

'''אילין עיינין כו'.''' אלו הן העינים שהיו רואות מרחוק:

'''כדו.''' כלומר עתה אפי' מקרוב אינם רואות:

'''אלין אודניא כו'.''' אלו האזנים שהיו שומעין בפעם א' או בשתי פעמים וכדו כלומר עתה אפי' בק' פעמים אינן שומעות:

'''חוטרא.''' מטה שהוא נשען עליו:

'''איפרכין.''' שרים על איפרכין חלק ממלכותו:

'''איסטרטיוטין.''' יועצי המלך:

'''בפולין.''' כמו בפלאנין דלקמן ופי' שער:

'''שרוי.''' נח ולן בבית אושפיזא לפי כבודו:

'''שמכלה את הזהב ומריקה כו'.''' שאכל ושתה ופיזר כל זהב וכסף הכל דרך גרונו ודריש גולת כמו כולת בחילוף כ' בג' אותיות גיכ"ק:

'''ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם.''' פי' כמו שדרשו חז"ל פרק שואל אלו בני אדם שעושים כל ימיהם חגים במאכל ובמשתה:

'''טייסא.''' פורחת:

'''חמי ליה כו'.''' רואה את הגוף שנשתנה זיו והדר פניו הולכת לה:

'''אך בשרו.''' סיפא דקרא ונפשו עליו תאבל:

'''ואין מעידין''' אחר ג' ימים על איש שמת להשיא את אשתו כי שמא אין זה בעלה ואחר הוא שאחר ג' ימים נשתנה מראהו ונדמה לו כי זה הוא:

'''כאילין גלגלייא.''' פי' גלגלים העשויים ע"פ הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלין ומושכים בו מים מבאר. צפורי יושבת בהר ובארותיה עמוקות והיו צריכין לאותן גלגלים:

'''וחרנא.''' והאחר משני אותן אמוראים:

'''כאילין רגבייא.''' פי' כאלו רגבים וצרורות של מקום טבריה שיושבת בעמק ושם שכיחין צרורות:

'''אל הארץ כשהיה.''' נקי מעבירות כיום הולדו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}