מתנות כהונה על בראשית רבה/יח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''בינה.''' ויבן דרש לשון בינה מדלא כתיב ויבנה. [וכפירש"י לקמן פל"ד]:

'''אית דמחלפין.''' יש שמחליפין את האמור בתינוק יהא נאמר בתינוקת והנאמר בתינוקת בתינוק והוא ר"ש דסבר הכי בפרק יוצא דופן ודרש ויבן לכדרבי איבו:

'''ולמר בינה.''' ולפיכך לענין נדרים הוא חשוב גדול שנה אחת קודם לאשה:

'''אית אתרין כו'.''' יש מקום שקורין לקליעות שער האשה בנייתא לשון ויבן:

'''חרוב כו'.''' כלומר בלי קישוט ופירכוס:

'''בכ"ד כו'.''' ויביאה גימטריא כ"ד הכי איתא בספר הזוהר בשם ר"ש בספר ישעיה נזכרים כ"ד מיני תכשיטים העכסים והשביסים וגו' בסימן ג' ונראה דהא דכתיב התם בושם לא קחשיב דאינו תכשיט אלא מתבשמות בריח טוב ואין לו עיקר:

'''הדא הוא דכתיב כו'.''' סיפיה דקרא ביום הבראך כוננו ומייתי לה לראיה על רוב כבוד שעשה לו הקב"ה:

'''רבנן אמרי י' חופות עשה לו ור"ש אמר י"א.''' וכל זה מבואר בב"ב פרק הספינה קצת בענין אחר:

'''הכל בכלל כו'.''' והאי כל נוסף על הכלל ולרבות חופה אחת והכי סבר מר זוטרא בפרק הספינה וחכמים סברי כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ובפרטן הם עשרה מיני אבנים טובות:

'''הדין דהב כו'.''' הזהב הזה הכתוב כאן אינו חופה מדקחשיב לבסוף והכי סבר רבי יוחנן בפרק הספינה. [ועיין זה במדרש קהלת בפ' מי כהחכם ובויק"ר פ"כ]:

'''ובתי קריות.''' לשון תקרה אכסדרא מלא חלונות כדי שיהיה קר מן הרוח:

'''קורקוסים.''' הקרסים:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}