שו"ת הרא"ש/מג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[* יקבלו''' תשובתן מה שטען שמעון בהרשאת בתו שראובן ארוסה מאוס עליה ומחמת זה תובע שב"ד יכופו אותו שיגרשנה כמ"ש רב אלפס בכתובות והרמב"ם ז"ל בחיבורו ידעו כי ר"ת הקשה על דבריהם קושיות שאין מי יוכל לתרצם לכן באשכנז הסכימו חכמיה וחכמי צרפת שבטענת מאוס עלי אין לכוף את הבעל לגרשה כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא בדבר מי יכניס ראשו בין הרים גדולים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל לכן יזהר כל דיין שלא לכוף ולגרש בטענת מאוס עלי בעלי ועל הטענה השנייה שהוא טוען שיכופו אותו לגרש מפני סכנת נפשות דבר זה תלוי בחקירת הדיין אם הדבר ידוע שאינו יכול לעמוד במקום שקידש בת שמעון בלא סכנת נפשות אין לך טענה חזקה יותר מזו כי היאך תנשא לו והיא אינה מחוייבת לילך אחריו למדינה אחרת ואפילו אם כבר נשאה ואירע לו אונס כי אינו יכול לישאר עמה בעיר לקיים לה עונתה היו כופין אותו לגרשה כ"ש עתה שאינה אלא מקודשת לו היאך תנשא לו והוא צריך לברוח ותשב גלמודה כל ימיה אמנם אם הוא רשאי להיות בעיר אעפ"י שמוכתב למלכות בעיר אחרת אין כופין אותו להוציא בין כך ובין כך כיון שבתו אינה רוצה לינשא לו משום טענת מאוס עלי או משום טענה אחרת אין שמעון חייב ליתן לראובן מה שפסק שהרי לא פסק לו [אלא] ע"מ שתהיה בתו עמו בממון [ולא] שיתן לו ממון והבת לא תנשא לו והיא אינה ברשות [אביה] לכופה שתנשא לו וכהנה רבות בגמרא אלא שעת לקצר. נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל].