12,333
עריכות
תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(המשך עריכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אבל אכתי קשה מהא דתנן בפרק קמא דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/ט/ב|ט:]]}} מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה, ומסיק הש"ס {{ממ|[[בבלי/שבת/יא/א|יא.]]}} דאתאן לדברי תורה, חבירים שהיו עוסקין בתורה. ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/שבת/יא/א#חברים|יא. ד"ה חברים]]}} דקריאת שמע דאוריתא דכתיב בשכבך כו'{{הערה| וכ"פ רש"י במשנה [{{ממ|[רש"י/שבת/ט/ב#מפסיקין|ט: ד"ה מפסיקין]]}} מפסיקין לקריאת שמע, דאיתא מדאורייתא.}}, ואם כן לשמואל אמאי מפסיקין כיון שכבר עסקו בתורה שוב הוי דרבנן. ונ"ל דלשמואל היינו טעמא משום דאית ביה מלכות שמים החמירו בו יותר מתפילה. | אבל אכתי קשה מהא דתנן בפרק קמא דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/ט/ב|ט:]]}} מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה, ומסיק הש"ס {{ממ|[[בבלי/שבת/יא/א|יא.]]}} דאתאן לדברי תורה, חבירים שהיו עוסקין בתורה. ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/שבת/יא/א#חברים|יא. ד"ה חברים]]}} דקריאת שמע דאוריתא דכתיב בשכבך כו'{{הערה| וכ"פ רש"י במשנה [{{ממ|[רש"י/שבת/ט/ב#מפסיקין|ט: ד"ה מפסיקין]]}} מפסיקין לקריאת שמע, דאיתא מדאורייתא.}}, ואם כן לשמואל אמאי מפסיקין כיון שכבר עסקו בתורה שוב הוי דרבנן. ונ"ל דלשמואל היינו טעמא משום דאית ביה מלכות שמים החמירו בו יותר מתפילה. | ||
ומהא דאמרינן בדף י"ד {{ממ|בבלי/ברכות/יד/א|ע"א]]}} דבעי מיניה דר' [חייא] מאי להפסיק בהלל ובמגילה, ואמר קריאת שמע דאורייתא פוסק כו'. וכן מאי דאמר בגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/טו/א|טו.]]}} עד כאן לא אמר ר' יוסי דלא השמיע לאזנו לא יצא אלא בקריאת שמע דאורייתא. וכן בפרק קמא דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/א|כה.]]}}{{הערה|ומקורו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}}.}} בשבתך בביתך פרט לחתן שפטור מן הקריאת שמע. וכן הא דתניא בפרק קמא דברכות דף ט"ז {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}} הקורא את שמע צריך לכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת כו'. ובירושלמי בפרק קמא דברכות {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה. אין מכל זה ראיה דקריאת שמע דאורייתא שהרי שמואל נמי מודה דעיקר קריאת שמע דאורייתא אלא דסבירא ליה דיוצא בשאר דברי תורה. הרי ישבתי כל המקומות אשר נראה דקריאת שמע דאורייתא אליבא דשמואל דסבירא ליה מדרבנן, ומעתה יש לתמוה על רוב הפסוקים שפסקו כרבי אלעזר לגבי דשמואל, ואין בידי שום סעד ורמז לדבריהם אלא מהא דאמרינן בסוטה דף מ"ב {{ממ|[[בבלי/סוטה/מב/א|ע"א]]}} (ואמור) [ואמר] אליהם שמע ישראל, מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רשב"י אפילו לא (קיימתי) [קיימתם] אלא קריאת שמע אי (אתה) [אתם] נמסרין בידן, שמע מינה דצריך לקרות פרשת שמע דוקא. וכיון דרבי יומנן פליג אשמואל הלכה כרבי יוחנן, ועוד כיון דרבי יוחנן ורבי אלעזר בחדא שיטתא קיימי הוה ליה שמואל יחיד לגבייהו. כל זה תוכן דברי הגאון ועוד איזה ראיות מש"ס ומדברי רש"י שאכתוב לקמן בשמו: | ומהא דאמרינן בדף י"ד {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|ע"א]]}} דבעי מיניה דר' [חייא] מאי להפסיק בהלל ובמגילה, ואמר קריאת שמע דאורייתא פוסק כו'. וכן מאי דאמר בגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/טו/א|טו.]]}} עד כאן לא אמר ר' יוסי דלא השמיע לאזנו לא יצא אלא בקריאת שמע דאורייתא. וכן בפרק קמא דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/א|כה.]]}}{{הערה|ומקורו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}}.}} בשבתך בביתך פרט לחתן שפטור מן הקריאת שמע. וכן הא דתניא בפרק קמא דברכות דף ט"ז {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}} הקורא את שמע צריך לכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת כו'. ובירושלמי בפרק קמא דברכות {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה. אין מכל זה ראיה דקריאת שמע דאורייתא שהרי שמואל נמי מודה דעיקר קריאת שמע דאורייתא אלא דסבירא ליה דיוצא בשאר דברי תורה. הרי ישבתי כל המקומות אשר נראה דקריאת שמע דאורייתא אליבא דשמואל דסבירא ליה מדרבנן, ומעתה יש לתמוה על רוב הפסוקים שפסקו כרבי אלעזר לגבי דשמואל, ואין בידי שום סעד ורמז לדבריהם אלא מהא דאמרינן בסוטה דף מ"ב {{ממ|[[בבלי/סוטה/מב/א|ע"א]]}} (ואמור) [ואמר] אליהם שמע ישראל, מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רשב"י אפילו לא (קיימתי) [קיימתם] אלא קריאת שמע אי (אתה) [אתם] נמסרין בידן, שמע מינה דצריך לקרות פרשת שמע דוקא. וכיון דרבי יומנן פליג אשמואל הלכה כרבי יוחנן, ועוד כיון דרבי יוחנן ורבי אלעזר בחדא שיטתא קיימי הוה ליה שמואל יחיד לגבייהו. כל זה תוכן דברי הגאון ועוד איזה ראיות מש"ס ומדברי רש"י שאכתוב לקמן בשמו: | ||
'''ועתה''' אכתוב מה שהעלה ד' במצודתי אחר העיון בדבריו היטב הדק. מה שתמה על הכסף משנה שנתחכם יותר משמואל לא על הכסף משנה לבד תלונתו אלא גם על ספר תומת ישרים להגאון מהו' תם בן יחיא נכד לרבינו תם זלה"ה הובא במ"א בסימן ס"ז ועיין בספר תומת ישרים שאלה י"ג ואני זכיתי לראות בספר זה סימן י"ג וז"ל השאלה אשאלך מורי הרב והודיעני אי קריאת שמע דאורייתא או דרבנן ומה הוא קריאת שמע. תשובה, מצות עשה לקרות קריאת שמע בבוקר ובערב ואף על גב דשמואל סבירא ליה קריאת שמע דרבנן וקרא איירי בדברי תורה כבר פסקו כל הפוסקים כר' אלעזר וראיותיהם ממתני' דמשמע בין לב"ש ובין לב"ה דקרא בשכבך ובקומך בקריאת שמע איירי וכן דרשו בברייתא פרט לחתן ולעוסק במצוה, ודוחק לומר דכל הני אסמכתא, ועוד דכולהו מילי דקריאת שמע בקראי תלי' בין לר' דדרש והיו ובין לרבנן דאמרי שמע בכל לשון, ועוד ראיה מהך דאבעיא בהלל ובמגילה מאי שיפסיק קריאת שמע דאורייתא פוסק ועוד דבהדיא גרסינן בדף ך"א אלא קריאת שמע וברכת המזון דאורייתא וזו הגירסא נכונה כמ"ש התוס' וע"כ דאף ר"י לא פליג אר' אלעזר אלא בתפילה. ועוד מוכח ממתני' דמפסיקי' לקריאת שמע ופירש רש"י משום דהוי דאורייתא אף שיש לפרש לשמואל הטעם משום קבלות עול מלכות שמים מכל מקום דוחק הוא ומכל הנך ראיות משמע כר' אלעזר, אף על גב דתלמיד הוא לגבי שמואל, ולא מצאתי חולק על זה אלא ר"א הגאון יע"ש הרי דהגאון הסכים לדברי הכסף משנה דלשמואל צריך לומר דכל הני קראי אסמכתא נינהו ולא ניחא לומר דשמואל מודה דצריך לקרא' ד"ת בזמן שכיבה וקימה ולא פליג שמואל אלא משמע כמו שסובר הרב ואדרבה הביא שם יש מי שרצה לומר למאן דאמר קריאת שמע דאורייתא היינו דין התורה אין אנו מחוייבים לקרוא אלא פרשה אחת בבוקר ופרשה אחת בערב מאיזה פרשה ועמדו חכמים ומהם כמה נביאים וקבעו ג' פרשות ותקנו ג' פרשות ואכתוב מזה בשאלה ב' אבל למאן דאמר דרבנן הוי לגמרי דרבנן כמש"ל בס"ד טעמם ונימוקם: | '''ועתה''' אכתוב מה שהעלה ד' במצודתי אחר העיון בדבריו היטב הדק. מה שתמה על הכסף משנה שנתחכם יותר משמואל לא על הכסף משנה לבד תלונתו אלא גם על ספר תומת ישרים להגאון מהו' תם בן יחיא נכד לרבינו תם זלה"ה הובא במ"א בסימן ס"ז ועיין בספר תומת ישרים שאלה י"ג ואני זכיתי לראות בספר זה סימן י"ג וז"ל השאלה אשאלך מורי הרב והודיעני אי קריאת שמע דאורייתא או דרבנן ומה הוא קריאת שמע. תשובה, מצות עשה לקרות קריאת שמע בבוקר ובערב ואף על גב דשמואל סבירא ליה קריאת שמע דרבנן וקרא איירי בדברי תורה כבר פסקו כל הפוסקים כר' אלעזר וראיותיהם ממתני' דמשמע בין לב"ש ובין לב"ה דקרא בשכבך ובקומך בקריאת שמע איירי וכן דרשו בברייתא פרט לחתן ולעוסק במצוה, ודוחק לומר דכל הני אסמכתא, ועוד דכולהו מילי דקריאת שמע בקראי תלי' בין לר' דדרש והיו ובין לרבנן דאמרי שמע בכל לשון, ועוד ראיה מהך דאבעיא בהלל ובמגילה מאי שיפסיק קריאת שמע דאורייתא פוסק ועוד דבהדיא גרסינן בדף ך"א אלא קריאת שמע וברכת המזון דאורייתא וזו הגירסא נכונה כמ"ש התוס' וע"כ דאף ר"י לא פליג אר' אלעזר אלא בתפילה. ועוד מוכח ממתני' דמפסיקי' לקריאת שמע ופירש רש"י משום דהוי דאורייתא אף שיש לפרש לשמואל הטעם משום קבלות עול מלכות שמים מכל מקום דוחק הוא ומכל הנך ראיות משמע כר' אלעזר, אף על גב דתלמיד הוא לגבי שמואל, ולא מצאתי חולק על זה אלא ר"א הגאון יע"ש הרי דהגאון הסכים לדברי הכסף משנה דלשמואל צריך לומר דכל הני קראי אסמכתא נינהו ולא ניחא לומר דשמואל מודה דצריך לקרא' ד"ת בזמן שכיבה וקימה ולא פליג שמואל אלא משמע כמו שסובר הרב ואדרבה הביא שם יש מי שרצה לומר למאן דאמר קריאת שמע דאורייתא היינו דין התורה אין אנו מחוייבים לקרוא אלא פרשה אחת בבוקר ופרשה אחת בערב מאיזה פרשה ועמדו חכמים ומהם כמה נביאים וקבעו ג' פרשות ותקנו ג' פרשות ואכתוב מזה בשאלה ב' אבל למאן דאמר דרבנן הוי לגמרי דרבנן כמש"ל בס"ד טעמם ונימוקם: | ||