2,169
עריכות
מראי מקומות/עירובין/כא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ע"פ עלים לתרופה מומלץ בחום
ישיבישע בלאט (שיחה | תרומות) (באדיבות הרב בעל ה'ישיבישע בלאט') |
(ע"פ עלים לתרופה מומלץ בחום) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
אלו ואלו עתידין שיתנו ריח | == אלו ואלו עתידין שיתנו ריח == | ||
על מי קאי, עי' עיון יעקב, ופי' הרי"ף בעין יעקב. | |||
הדודאים נתנו ריח וגו' | == הדודאים נתנו ריח וגו' == | ||
בביאור ענין דודאים לבחורים, עי' {{ממק|רש"ש}}, ובביאור ענין ריח לחטא עי' {{ממק|מהרש"א}}. | |||
שמגידות פתחיהן לבעליהן, עי' פרש"י וקשה מה השבח בזה הא איסור דאורייתא הוא? עי' רש"ש ועי' מהרש"א ועי' שו"ת עמודי אור סי' קיח'. | שמגידות פתחיהן לבעליהן, עי' פרש"י וקשה מה השבח בזה הא איסור דאורייתא הוא? עי' רש"ש ועי' מהרש"א ועי' שו"ת עמודי אור סי' קיח'. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
כל ההוגה בהם טועם טעם בשר ובמה נמשלו לבשר? עי' תורת חיים ובבן יהוידע | כל ההוגה בהם טועם טעם בשר ובמה נמשלו לבשר? עי' תורת חיים ובבן יהוידע | ||
== מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין == | |||
במדרש שוחר טוב {{ממ|[[שוחר טוב/משלי/ט|משלי ט]]}} מבואר שמעשה זה אירע כשמסר נפשו להקהיל קהילות ברבים ולעסוק בתורה ושסופו היה שסרקו בשרו במסרקות של ברזל. | |||
בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה, ומהי המדה? עי' מהרש"א, ועי' רמב"ם ברכות ו' יט' ובכסף משנה שם. | בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה, ומהי המדה? עי' מהרש"א, ועי' רמב"ם ברכות ו' יט' ובכסף משנה שם. | ||
שמא לחתור בית האסורין אתה צריך, ומהי חתירה? עי' יעב"ץ ובן יהוידע, ועי' שערי תשובה לר"י ריש שער א'. | שמא לחתור בית האסורין אתה צריך, ומהי חתירה? עי' יעב"ץ ובן יהוידע, ועי' שערי תשובה לר"י ריש שער א'. | ||
== מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי == | |||
התוספות {{ממ|{{כאן}}#מוטב|ד"ה מוטב]]}} כתבו שאף שבפרק קמא אמרינן ד' דברים פטורים במחנה ואחד מהם רחיצת ידים, ואם כן כל שכן שיותר במקום סכנה, מכל מקום מחמיר על עצמו היה. וה{{ממק|תורת חיים}} העיר שדברי התוספות דלא כדעת הרמב"ם שהרי אמרינן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} כל עבירות שבתורה אם אורמים לאדם עבור ולא תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת אלילים, ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ה#ד|יסודי התורה פ"ה ה"ד]]}} כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו, ומבואר שדעת הרמב"ם שאסור להחמיר במקום סכנה בשאר עבירות. אמנם הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/עבודה זרה/ב/ט|ע"ז פ"ב סימן ט]]}}, הטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/קנז|יו"ד סימן קנז]]}} והשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קנז|שם]]}}. | |||
והחיד"א בפתח עיניים יישב דברי התוספות עם דעת הרמב"ם שר"ע ידע שעתיד למות במיתה קשה כפי שאמר לו רבו רבי אליעזר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/סח/א|סנהדרין סח.]]}}: שלך קשה משלהן, ובאופן שיודע שיתעללו בו קודם מיתתו הדין הוא שרשאי לשלוח יד בנפשו כפי שעשה שאול המלך{{הערה|כמבואר בשמואל א' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/לא#ד|לא ד]], ועיין רד"ק [[רד"ק/שמואל א/לא#ד|שם]]}}.}}. אלא שרבי עקיבא היה מוכן לסבול על נפשו היסורים ביודעו התיקון שנעשה על ידי יסורים אלו בשמים, אך עתה שהוכרח לבטל דברי סופרים אמר שבכהאי גוונא מוטב שימות מיתת עצמו, ולא מיתת יסורים על ידי הערלים, בכדי שלא לעבור על דברי חבריו{{הערה|וסופו של מאסר זה היה בסריקת בשרו במסרקות של ברזל כמבואר בדברי המדרש שוח"ט המובאים לעיל.}}. | |||
ובספר ראשי בשמים {{ממ|ליקוטי אגדות הש"ס, ד"ה כשהיה רבי עקיבא}} ביאר מה שאמר ר"ע מוטב אמות מיתת עצמי, שבשעת הריגתו אמר רבי עקיבא לתלמידיו כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, בכל נפשך, אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו כו', ועל כך אמר רבי עקיבא שמוטב שאמות מיתת עצמי היינו לא מיתה שיש בה קידוש השם שעליה הצטערתי כל ימי, ולא אעבור על דברי חבירי. | |||
עוד ביאר, שהרי חשוב הוא כמאבד עצמו לדעת והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא ועובר על "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ה|בראשית ט ה]]}} ואעפ"כ מוטב שאמות מיתת עצמי, דהיינו איבוד עצמו לדעת, ולא לעבור על דברי חבירי כי חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה. | |||
אמרו לא טעם כלום וכו', האחרונים הרבו להוכיח מכאן לדיני נט"י: פרמ"ג קנח' סקי"ד ישועות יעקב סימן קנח', אור זרוע נט"י נו' ובמהרש"ם כאן תי' על פי תוד"ה מוטב, עי"ש מהרצ"ח ותורת חיים. | אמרו לא טעם כלום וכו', האחרונים הרבו להוכיח מכאן לדיני נט"י: פרמ"ג קנח' סקי"ד ישועות יעקב סימן קנח', אור זרוע נט"י נו' ובמהרש"ם כאן תי' על פי תוד"ה מוטב, עי"ש מהרצ"ח ותורת חיים. | ||
| שורה 28: | שורה 42: | ||
נראה אם פרחה הגפן, פתח הסמדר הנצו הרימונים, בדרש הגמרא: ע"ע רש"י ופי' הגר"א שם בשיר השירים. | נראה אם פרחה הגפן, פתח הסמדר הנצו הרימונים, בדרש הגמרא: ע"ע רש"י ופי' הגר"א שם בשיר השירים. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||