90,717
עריכות
קרית ספר/נזירות/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''האומר ''' | '''האומר ''' הריני נזיר דהויא סתם נזירות שלשים יום הרי זה מגלח תגלחת טהרה ל"א יום דהיינו לאחר מלאת ימי נדרו ואם גלח ביום שלשים יצא דמקצת היום ככולו והרי עשה מקצת היום בנזירות. ואם אמר הריני נזיר שלשים יום אינו מגלח אלא יום ל"א דכיון דאמר שלשים יתירא הוי כמי שאמר שלמים וליכא למימר בהו מקצת היום ככולו ולכך אם גלח יום שלשים לא יצא ויום שלשים עולה לו אף למנין נזירות שנייה דמקצת היום ככולו בסוף נזירות כדאמר' ובתחלת נזירות מידי דהוה אאדם דמקבל נזירות בחצי היום. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''הריני ''' | '''הריני ''' נזיר ונזיר כשיהא לי בן נזירות דנפשיה קביל ברישא ולהכי אם נולד לו בן תוך ימי נזירותו משלימו ומגלח ומביא קרבנותיו ואחר כך מונה את של בנו ויגלח ויביא קרבנותיו. אמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והריני נזיר כך וכך יום התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן פוסקו ומונה את של בנו דכיון דקבלו עליו קודם הוא זקוק למנותו מיד כשיולד ואחר כך ישלים נזירותו והוו כנזירות אחת ואם נטמא בתוך נזירות בנו סתר הכל כיון דאינו מגלח בנתים נטמא אחר נזירות בנו כשהיה משלים נזירותו אינו סותר אלא עד נזירות בנו דהא גלח לנזירות בנו ואם נשאר מנזירותו פחות מל' יום מונה שלשים אחר נזירות בנו שאין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום דבבציר מהכי לא הוי גידול שער לגילוח. | ||
== ו == | == ו == | ||
'''הריני ''' | '''הריני ''' נזיר לאחר עשרים יום והריני נזיר מעתה מאה יום פוסק אחר עשרים ומונה שלשים ומגלח וחוזר להשלים מאה ימים על העשרים שנדר בסוף ומגלח ומביא קרבנותיו ואם מה שנדר בסוף היה סתם נזירות דשלשים יום אינו פוסק דאין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום כדאמר'. ואם מה שנדר בסוף היה נזיר עולם לא חל נזירות א' דהא לא שביק ליה רווחא וכן הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום וחזר ואמר הריני נזיר מעתה אינו מגלח לנזירות אחרון שהרי הוא נזיר שמשון אחר עשרים. | ||
== י == | == י == | ||
'''הריני ''' | '''הריני ''' נזיר לעולם אסור באיסורי נזיר לעולם שמא ימות למחר ואינו לוקה דהויא התראת ספק ואם שתה יין או גלח יום א' או נטמא וחי עד יום שלישי איגלאי מילתא דלא עבד איסורא. הריני נזיר ביום שבן דוד בא אם בחול נדר הרי זה אסור לעולם שמא באותו יום יבא ואם בשבת או ביום טוב נדר מותר באותו יום דספק הוא אם יבא בהם וספק נזירות להקל כדילפינן ומכאן ואילך חלה עליו נזירות ואין מפקיע שבת הבאה שהיא ספק לנזירות שחלה כבר עליו דהא דילפי' דספק נזירות להקל היינו תחלת נזירות דלא יחול עליו מספק אבל כיון דחל עליו נזירות לא מפקעא מספק. ונראה דאם שתה יין בכל יום ולא בא עדין בן דוד איגלאי מילתא למפרע דלאו איסורא עבד אבל אסור לשתותו לכתחלה מדאוריתא וכן שאר איסורי נזיר. | ||
== יב == | == יב == | ||
'''גלוח ''' | '''גלוח ''' מעכבת איסורי נזיר אף על פי ששלמו ימי נזירותו. נזיר ששלמו ימי נזירותו ולא גלח תגלחת טהרה אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים קודם שיביא קרבנותיו כמו כשהיה בתוך ימי מלאת ולוקה עליהם דכתיב בטומאה כל ימי הזירו לה' לרבות ימים שלאחר מלאת שצריך להביא קרבנותיו כימים שלפני מלאת וכתיב נמי בגילוח כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור וגו' ובשתיית יין כל ימי נדר נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין וגו' אלמא דגמרינן ימי ימי לרבות ימים שלאחר [מלאת] דלוקה. | ||
== יג == | == יג == | ||
'''מי ''' | '''מי ''' שנהג התר בנדרו מונה משעה שנדר מדאוריתא ומדברי סופרים נוהג איסור כימים שנהג בהם התר. | ||
== יז == | == יז == | ||
'''האשה ''' | '''האשה ''' שנדרה בנזיר ואחר זריקת דמים שמע בעלה אף על פי שלא גלחה עדין אינו יכול להפר דכיון דאיזדריק עלה א' מן הדמים לאלתר אשתראי בחמרא ולית לה ניוול ואינו יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת ואם קודם זריקה הרי זה יפר דאכתי לא אשתראי בחמרא ובתגלחת טומא' אף על פי שקרבו כל הקרבנות יפר דעדין צריכא למנות נזירות אחרת ואי איפשי לו באשה מנוולת שאינה שותה יין דהוי עינוי נפש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||