מעשה רקח/תשובה/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''התשובה כתריס לפני הפורענות.''' על דרך שכתב רבינו סוף פרק א' עיי"ש:

'''ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר לו שלח ועשה תשובה וכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא שאין אתה משלח שנאמר וכו'.''' פי' שאמר לו שהוא לא היה רוצה לשלחם וכאילו הוא היה הסיבה אלא שהיה מאיים עליו כדי שישלחם ולפי האמת הוא היה מחזק את לבו ולזה תירץ להודיע לבאי עולם וכו':

'''והלא כתוב בתורה וכו'.''' הנה בפ"ג דנדרים דף ל"ב איתא אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים וכו' מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו וכו' ושמואל אמר מפני שהפריז על מידותיו של הקדוש ברוך הוא שנא' במה אדע כי אירשנה ור' יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך וכתב שם הרא"ש וז"ל מפני מה נענש וכו' אף על פי שעבירת העונש מפורשת על אומרו במה אדע מ"מ עבירה זו הענישתו להיות נופל בבמה אדע ע"כ ולפי דבריו ז"ל צ"ל דשמואל בא לומר שאין לו לאברהם אבינו כי אם עון זה של במה אדע ולא כסברת המקשן והתרצן שעבירה אחרת הענישתו להיות נופל בבמה אדע אף שראיתי להר"ח אבולעפיה נר"ו שלא רצה להבין כן ונדחק קצת בזה עיי"ש ולענ"ד נראה הוא פשוט.<br> ''' ושם ''' ראיתי שהקשה קושיא עצומה משם הרב בעל חדושי אגדות ז"ל דממ"ש התוספות פ"ק דברכות דף ז' מוכח דמלחמת המלכים אחר אומרו במה אדע הוא ואיך עבירה זו הענישתו להיות נופל בבמה אדע דקדים וצ"ע ותירץ נר"ו שמביא ראיה שדרכו היה לעשות אנגריא בת"ח ממה שראינו מפורש במלחמת המלכים שלא הקפיד בדבר ילפינן שדרכו לעולם כך וכו' ע"כ ובאמת שלכאורה הייתי רוצה לתרץ גם אני הצעיר כן והייתי מביא לו סמוכות מההיא דאל תביט אל מראיהו וכו' כי מאסתיהו ופירשו ז"ל מדכתיב ויחר אף אליאב שהיה אחר זה שמע מינה שדרכו בכך אמנם חש לן לאוקומי כי הך באותו צדיק זצוק"ל ולהאשימו שהיה דרכו לעשות עבירה כזו ופשט הדברים לא משמע הכי חלילה שהרי לא אמרו אלא שעשה משמע פעם אחת ותו לא וגם זה לא היה כי אם על צד הדוחק וההכרח להציל בן אחיו נשיו טפיו ורכושו אלא שאפילו הכי נענש כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו אפי' כחוט השערה עד שהאיר ה' את עיני ומצאתי להרב אבן עזרא ז"ל בפסוק ומושב בני ישראל פרשת בא שהביא דברי המפרשים ז"ל בחשבון פסוק זה וכתב ז"ל ואין צורך לכל זה רק חשבון ת' שנה מיום שנולד יצחק ואלה השלשים שנה הנוספים מספרם מיום שיצא אברהם אבינו מארץ מולדתו מאור כשדים ובא עם אביו לחרן וכו' ואברהם ישב עם אביו בחרן חמש שנים ובא אל ארץ כנען והוא בן חמש ושבעים שנה וכו' והנה כאשר נולד יצחק תמו שלשים שנה שיצא אברהם מארצו וכו' ויהיה פסוק אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים דבק עם כל הפרשה למעלה ולמטה וכו' ואברהם אמר גר ותושב וכו' ת"ל שנה מיום שיצא מארץ מולדתו ע"כ נמצא שבברית בין הבתרים לא היה בן ע' שנה כסברת התוספות ז"ל ושהפרשיות אינם כתובים כסדר אלא הכל מסודר על נכון זו אחר זו ומלחמת המלכים היתה בהיותו בן ע"ה שנה כשיצא מבית אביו ושוב אחר זה נדבר עמו בין הבתרים ובשרו שלא יירא דכתיב אל תירא אברם וכו' וכן מצאתי להדיא בדברי בעל הטורים בפסוק כה יהיה זרעך שכתב וז"ל כה יהיה זרעך פירוש כשיהיה לו עוד עשרים וחמש שנים כמנין כ"ה יהיה לו זרע שהרי בברית בין הבתרים היה אברהם בן חמש ושבעים שנה וכו' ע"כ הרי גם הרב תפס במושלם בפשיטות כחשבון הראב"ע ז"ל וכזה ס"ל להרא"ש ז"ל דמלחמת המלכים קדמה למראות בין הבתרים כפשט הפרשיות על סדרן ואין צורך לעקם הכתובים ודרך זה הוא נכון גם לפום סוגיין דפ"ק דשבת דף ט' ובפרט עמ"ש התוספות שם בסוף דבריהם יעו"ש:

'''לא מפני זה יאמר הרשע וכו' כענין שנא' כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.''' רש"י ז"ל בפי' החומש פירש דהיינו כשאין ישראל עושים רצונו של מקום אבל כשישראל עושין רצונו של מקום כבר הבטיחם אפס כי לא יהיה בך אביון ורבינו נקט זה לדוגמא בעלמא: